1. נבחר להימנע מהתפיסה הרווחת לעתים
קרובות אצל הפרטים במערכות יחסים: "אנו
מיוחדים, ולכן מגיע לנו כמה שיותר
ובכמה שפחות השקעת מאמץ מצידנו"... זהו
'אבי אבות הכישלון' של מערכות היחסים...
ברגע שאחד הצדדים בזוגיות משקיע
יותר למען "המלך/ ה", מתפתחים בהדרגה
חיכוכים ומלחמות שליטה, עקב חוסר
שוויוניות ותחושת "עבד כי ימלוך" בקרב
בן הזוג נותן הטון בעשייה הזוגית על
כל פרטיה...
2. כדאי שנזכור שאת האהבה "חייבים לכלכל"
בהתמדה בלתי פוסקת, בדיוק כפי שגופנו
ונפשנו נזקקים בעקביות למזון פיזי ורוחני...
אחרת, באותה המידה בה דועך הגוף תדעך רוחנו
ללא 'המזון הרוחני' הנדרש לה- תתפוגג
ולבסוף תיעלם לה החיוניות והססגוניות
שבאהבה... אל תאמרו: "בן זוגי יודע שאני
מאד אוהב וחושק בו, מיותר להפתיעו או
לקנות לו מתנה... נתעל את הזמן והכסף הללו
למטרות אחרות"... ע"י גישה זו, בלא לדעת
אתם מחריבים את עולמכם המשותף, זכרו גם
"הזוגיות זקוקה להזנה מתמדת"... הסיכויים
אפסיים לשרוד בחוסר השקעה מתמדת בעולם
הזוגי- הביטו בסטטיסטיקת הגירושין...
3. אחד הקשיים המרכזיים במוסד הנישואין הינו השמירה על "האש"...
כאמור, ההתמסדות הזוגית מבוססת על "ההקדשה"... משמע, נתינה
והשקעה; מה מתרחש במצב בו מתרכז כל אחד מבני הזוג במרבית
שעות היממה בעיסוקיו הפרטיים, כגון: קריירה, פרנסה,
גידול הילדים, דאגה לבית, תוכניות בטלוויזיה, וכולי?...
במקביל נדחקת אל הצד ההקדשה הבסיסית ('ההזנה הזוגיות'),
הרי היא המכנה המשותף, הרחב ביותר, המחבר את שתי הנפשות
לעולמן המשותף... באופן הדרגתי מקבל הקשר צביון במימד טכני
שיגרתי... ובמלים אחרות, בהיעדר יסודות האהבה, כגון: מגע תכוף
וקבוע, פרגון, זמן איכות משותף ייחודי, שיחות נפש מעמיקות,
הפתעות, מתנות וכולי, מתחילה לה בהדרגתיות כל אחת מהנפשות
הפועלות בקשר- "לפנות ליעדים שונים" מרעותה, כשלאור המציאות
כיום, קיים סיכוי סביר בהחלט- "להתפצלות פוטנציאלית עתידית",
בהיעדר המכנים המשותפים והקורלציה בסגנונות החיים, ללא
הגורמים הנ"ל... והזוגיות הופכת- "חסרת חוט שדרה משל עצמה"...
4. דברו פשוט על הכל- חשוב לא "לשמור בבטן" ומיד
"לשפוך את אשר על לבכם"...
זהו דבר אשר ישקף מחד, התאמה בתחומים, כגון:
ההבנה, ההתעניינות וההקדשה, האחד כלפי
השני, ומאידך, לא יביא "להתעצמות כדור
השלג הדורס ולרמיסת
מסגרת הזוגיות"...
5. אל תנטרו טינה- נהגו בחמלה ובסלחנות, לטינה
ישנו טבע שכזה ליצור ריחוק ואיבה שסופם עלול להיות
רע ומר עבור הקשר הזוגי... זכרו לנהוג ע"פ הכלל
העושה את ההבדל לעתים קרובות בזוגיות: "האחד
למען הזוגיות למען היחיד"...
'לא הכל סובב סביב עולמנו', ולעתים רצוי ואף חשוב להפגין
חמלה ומעבר לסדר היום, למען יציבות והמשכיות הקשר... תחת
שמירת הטינה, נסו לחקור ולהבין באמצעות שיחות נפש הנוגעות
בתופעה/במקרה אשר אינם נותנים לרוחכם מרגוע... זאת, במטרה
לרדת לשורש האירוע להחדיר בבן זוגכם את מוסר ההשכל, ברוח
טובה ואוהבת, ולהביא לשיפור הזוגיות ומניעת הישנות האירוע בעתיד...
6. הפנימו בנפשותיכם שביסודה של כל מערכת יחסים ראויה ובריאה קיימת- "הקדשת הפרט למען הכלל" כלומר, במקום בו לא תבוא לידי ביטוי "השגחתכם הפרטית" בזוגיות בדרכים מפתיעות, יזומות, ומלאות הקדשה,
תהפוך זוגיותכם לרוטינה- 'כאותה ההתלהבות' בה אנו יוצאים את פתח
ביתנו בבקר למקום עבודתנו... משמע, כיום בניגוד לתקופה בה ניהלו
הורינו חיי אהבה שלווים יחסית לאורך תקופה בת 30-50 שנות נישואין...
לא נוכל "לשרוד" משך זמן ארוך ללא השקעה כבירה מצידינו... כלומר,
"אלמנט הרוטינה פשט מזמן את הרגל" והדבר ניכר בכל שטחיי הקיום
בחיינו... עולם הזוגיות דורש מאיתנו להיות סוג של "סופרמנים": לרגש,
להפתיע, להבין, לדעת, לדאוג, להפעיל אינטואיציה בריאה, לאלתר, לפרנס, להקסים ולהצחיק, 'לייצר סביבה מאתגרת ומגוונת כמצע רך ונעים למסגרת
הזוגית' וכדומה... מומלץ, כאלמנט ומקדם חשוב עבור זוגיותכם להפוך
לשני פרטים המרכיבים קשר מתוכנן וממוקד היטב ברבדים הנ"ל, כזה ההופך
"לנבחרת מנצחת"... שהרי: "נבחרת מנצחת לא מחליפים"...
7. ודאו צרכים- בכל עת עלינו לחוש האם בני זוגנו נזקקים- "לפריקת עול
כבד מעל לבם"... בררו בצורה דיפלומאטית האם אהוביכם מקבלים דיי צורכם, בכל הנוגע "למינון": הרגשות, המגע, ההתעניינות, הדאגה, והאהבה, הראויים והנדרשים לנפשם... נסו לגלות בצורה תדירה ומבוקרת האם הם מרוגזים או שמאהינם פגועים?... האם הם חשים נאהבים ורצויים בקרבתכם?... הציעו להם 'מושב של כבוד ביציע המכובדים אשר בלב עולמכם'- ועודדו אותו להביע את "האני העצמי הפנימי" שלו, באשר הוא,
ללא כל ביקורת מצדכם... אל תפחדו "לאבד את מקומכם במרכז יקום
הזוגיות ולהיזרק אל שוליה"...
8. דאגו לפחות כפעם אחת בכל שבוע לבלות "זמן איכות" זוגי מחוץ לבית
ובכל מחיר... זכרו כלל ברזל: "שיגרה זה ממש רע... ועבור הזוגיות בפרט,
זה עלול להפוך דיי נורא..."
9. בנו לעצמכם מסגרת עשייה משותפת, כגון: תחביבים משותפים,
בילויים משותפים, אימוניי כושר משותפים (הליכה בפארק), הליכה
לחוגים ולסדנאות האהובים על שניכם, השתתפות במשחקי חברה
(רמי, ברידג') וכדומה.
10. חבקו, לטפו, ואהבו בכל רגע אפשרי את בני זוגכם... המגע נחשב לכלי
מדהים אותו יצר הטבע על מנת "לחבר בין החומר לנשמה"... כל אחד מאיתנו כשלעצמו ביחס לפנימיותו כאינדיבידואל... ובצורה מקבילה
"כגוף- נפש זוגית אחת", המושלמת באמצעות - "שני חצאיי השלם"
במערכת הזוגית...
11. בכל עת הצהירו- 'הצהרות אהבה' ללא בושה כאילו הייתה זו ההתאהבות הראשונה בחייכם... כלומר, מה שנראה ברור לנו מכאן, בתוככי נפשותינו
כאהבה גדולה ומסעירה, ללא מלים המביעות את תחושותינו, לעתים קרובות
צריך להישמע בדרך מוחשית ומילולית, שם- בצדו השני של המתרס...חשוב להטמיע בתודעתנו, כי באותה המידה בה אנו זקוקים "למילה טובה" כתמריץ וכחיזוק חיובי להשקעתנו בקשר, זקוקים לה גם בני זוגנו... מאחר ואנו
צועדים ביום יום- "בדרך החתחתים הקיומית", הענקת האהבה באמצעות
הרעפות החיבה המילוליות, הינן "בגדר מפתח" חשוב מאין כמוהו לשימור
והעצמת 'התא הזוגי'... היום כבר כולם יודעים: "מלים בוראות מציאות"...
אם תבחרו לומר מלים המשרות ומאדירות את הרגשות שבלבכם, אזי, זו היא
"המציאות שתיבראו כעולמכם" לטוב ולרע, פיסית ומנטאלית... וזו היא
'חלקת האלוהים הקטנה' שלכם, אותה רצוי "שתזריעו בזרעיי רוחכם האוהבת"... ואשר ברבות ימיכם יהפכו- "לפרחי האהבה אשר יעטרו
בחינם ובחסדם את מרחבי עולם המחר שבחייכם"...
12. במצבים קשים וחילוקיי דעות היו אמיצים ע"פ הצורך והרכינו ראשכם אל מול טובת הקשר... חשוב לזכור כי במקום בו תבחרו- 'להעלות
לעולה' את סיפוקיכם וזעמכם מעל מזבח הזוגיות... יקריב אותו-
המקדש בהקרבה והקדשה, קורבנותיו בעבורכם, ברגעי הקושי העתידיים...
13. החדירו- 'אור וצבע' לעולמם של בני זוגכם ניסכו בנפשם אמון,
העניקו להם תחושת חיזוק וביטחון בתחומים, כגון: כושר שיפוט ו
צדק, נשיות/גבריות, חכמת חיים, ייחודיות, מימוש בשלל מישוריי
קיומם, וכדומה...
14. ספקו ליקיריכם "תמיכה וגב" ללא גבולות או תנאים, בכל עת ובכל
מצבי ההתמודדות למיניהם...
15. גלו סקרנות והתעניינות בצורה תמימה וכנה באהוביכם, תוך כך,
נסו בכל יום לדלות מספר פרטים חדשים לגמרי מעולמם של אלה היקרים
לכם מכל... ואלה יאירו באור בוהק וססגוני את דמות יקיריכם
בפרט, את המסגרת הזוגית בכלליותה... קרבו ושתפו אותם בכל
סודותיכם ובאופן הדרגתי הפכו אותם "לאנשי סודכם" הקרובים ביותר...
ובמקביל, למושא אהבתכם הנחשק והנשגב ביותר בחייכם...
-------------------------------------------------------------------
ישנו שיר של להקת "החברים של נטאשה", ובו נאמר באחת השורות:
"הוא אוהב אותה והיא אותו, זה נחמד... אבל האמת היא שהוא פוחד והיא
גם כן להיות לבד... אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה, אם אין פה פרחים
וכנורות דביקים..."
רצוי שלא 'תהיו שם' כברירת מחדל זמנית, בעטיה של בדידות או בשל ההרגל... לכל אחד מאיתנו ישנו אי שם- "המכסה התואם" בדיוק עבורו,
ואשר באמצעות- סגירתו ההרמטית' יתבשל בחייו 'תבשיל בנוסח אהבת גורמה'... בקשו בלבבכם את אותה האהבה, הרי היא "התשובה הניצחת"
לצרכים ולכישורים הריאליים בהם ניחנתם... הפנימו בנפשכם את האמרה:
"יש בי אהבה והיא תנצח"... ואם רק תרצו באמת ותעשו הכל למען הדבר
החשוב ביותר בעולמו של כל אדם:
"א"- אני ; "ה"- האיש/ה ; "ב"- בעל/ת ; "ה"- המאה...
אזי, אין זו לדידכם כלל ועיקר, אף לא שמץ אגדה...
שפע מאורות ואהבות הבריאה-
ממעמקיי לבבי-
אל ימת נשמתכם...
איל
