שירים

אב וצאצאיו

אב וצאצאיו

 

לעתים הייתי נבוך כתועה במבוך שקיצו נעלם

 

כי עוז הרהבתי וחיים הענקתי בהביאי אותכם לעולם

 

ביודעי שבתבל האדם סובל ומאומה אינו מושלם

 

וחרף ההתלבטויות עשיתי אותן טעויות כמו כולם.

 

 

אך משנולדו נכדיי ובזכותם ניניי, הגעתי לשלווה

 

כי נוכחתי שהטבע כבהוראת קבע מזרים תקווה

 

וחשבוני האישי בתחום הרגשי את צמאוני הרווה

 

ממעיין החיים שלמרות הקשיים מעניק לאוהבים אהבה.

 

 

ומסתבר בדיעבד שהעולם שרד כי יושביו הצטוו

 

לדבוק באהבה ולקיים את המצוה:"פרו ורבו"

 

כי רק באהבה קיימת התקווה שחיים יתהוו

 

והטבע יצר נקבה וזכר אשר לאהבה יתאוו.

תגובות

גלי צבי-ויס / פרו ורבו / 13/07/2016 07:43
יצחק אור / נחת / 13/07/2016 09:13
מרים מעטו / ~love~ / 13/07/2016 14:40
גדי רוט / שלום לך יום טוב צבי יקירי יפה הוא שירך אהבתי פרו ורבו ומלאו את הארץ ~love~ / 13/07/2016 19:33
אביה / יומטוב - אוהבת את הנחת בשירך - ורק כשנולדים לנו ילדים/נכדים/נינים (עוד אין לי נינים) :) / 13/07/2016 20:32