ציפור המיינה

אני אוהבת את ההיקש הזה מסיפור ביקורה של המיינה ועד להתבוננות על האדם. יש קסם מיוחד בציפור הזו. הציוץ הנהדר שלה, הצבעים של נוצותיה, ויחד עם זאת-שתלטנות.

קראתי את ההתכתבות עם יקי וגם אני רציתי לציין את הכתבה הזו שצפיתי בה בטלוויזיה. כשצפיתי בכתבה עלה בדעתי כיצד היצ'קוק כתב את התסריט לסרט: "הציפורים." קביעת הטריטוריה באופן מובהק, ללא עוררין.

וזה מזכיר גם לי סוג של אנשים, המנסים להתחבב בדרך הססנית לכאורה, ולאחר זמן הופכים לשתלטנים ובעצם הופכים את עורם. האדם הוא חלק מהטבע, מסתבר, ויש תכונות שליליות שחלק מהאנשים ניחנו בהם, אנחנו תמיד נעדיף להשתקף בבעלי חיים שהתנהגותם מעוררת רק רגשות חיוביים.