ציפורי הברזל / גליה א.א

ציפורי הברזל / גליה א.א

‏19/07/2016

הם באו ברעש גדול

במבנה,

כבדים מלאים

הרעידו אמות הסיפים

האדמה זעה תחתם

האוויר מלא בשאגותיהם

כארי היוצא אלי קרב

מעל ראשי עברו, הושטתי  ידי

ללטפם,

לברכם לשים ידי על ראשם

שתצלח דרכם, שתצלח משימתם

רק רגע קט היו, רעשו געשו נעלמו.

נמוג קולם השאירו שובל אפרפר

בשמי תכלת צחים

כה נמוכים היו, כמעט וראיתי

ברק עינו של טייס,

את ריכוזו

בכול מהומת המתח הזו

הרגשתי כאילו ראה גם אותי

וקיבל את ברכתי.

צעירים הם בקוקפיט לפני משימה

שאותם מבגרת בין רגע כמעט לזקנה

ואנחנו, סומכים עליהם

שיביאונו לחוף מבטחים.