שחור האפר ולובן הדגל

מלחמה.

דבר נורא כשלעצמו.

ועוד יותר כאשר נהרגים רבים,

מוטלים כפגרים בשדות האש והדם.

מלחמת העולם השנייה,

לכאורה, עוד מלחמה.

אך היה בה משהו אחר.

מלחמת חורמה נגד עמנו.

שבה ששה מליון הלכו,

ומלחמה זו נקראת גם-

שואה.

אסון, אבדון,

הרג, הרס, חורבן.

חורבן של עם,

אבל לא הגיע עד הסוף.

אפר גופות-כדשן לשדות.

שואה, היא אסוננו.

אך אנו קמנו מתוך האפר,

כמסרבים להתייאש.

ויחד הנפנו את הדגל,

הדגל שלנו,

עד ראש התורן.

וצפינו בחיילים צועדים,

החיילים שלנו.

אנו קמנו מן שחור האפר,

והגענו אל לובן הדגל.

(ליום השואה, ניסן תשס"ה)