רסיסים תלושים

יחף ממילים אוהבות

פוסע על מסמרי מושיע

זרועותיי צפון ודרום

הלב- שבר

ערב סתיו בוהק ורשע

אכזר רוחות צפון

שמש מחייכת אכזב אורותיה

פרחים נובלים- ערופי ראש

משב הרוח מרעיד את הכבסים הלחים

יוצר מחול שרוולים נרגזים

הנדנדה המאולתרת חורקת בגינה

מרחוק- יללת חתולה רעבה

הדקל צרח מול האגם כמו חישב להישבר

כמו זה הלב סוער בי

צלקות קרבות אוקטובר רחוק

ואלה הקרובים יותר , כאובים יותר

צלקות הרע - הבגידה

הלך חוזר יגע  ותוהה

האם הגיעה עתו

מנסה לתלוש את פרחי הים

שואל- חוזר ושואל

האם

האם רואים

את

רסיסי הלב הנשבר?

הדם??