הורים וילדים

זה כל כך מוכר...

אהבתי את הסוף, זה בודאי שהם ירשו הכל מסבתא, הכוונה את כל המוצלחות שלהם. אחת הנכדות שלי, כשהייתה כבת ארבע, באה יום אחד אל אמא שלה ואמרה לה; סבתא היא בדיוק כמוני... אז לא ידעתי אם אני בגיל של סבתא או שאני ילדה בת ארבע. ואם תשאלי את נכדי, הם יגידו לך שהתשובה השניה היא הנכונה.

שבת שלום

תן רק רגע בעיתו

אל תשאלוני למה

זו חוכמת-בדיעבד נדמה לי

אולי דיבר פנימי, או שתיקתי הנוראה

שכיוונה אותי להקשבה יתרה.

"עכשיו המבוגרים מדברים," הייתה אמא אומרת

ואני בדום-שתיקה

לקקפוניה צורמנית מאזינה

על הימים ההם, וכמה טוב היה.

נערה הייתי גם בגרתי, אמא לשלושה

מניקה שנה-שנתיים, כמה שכל אחד רצה

צמודים לסינרי בבית עד טרום-חובה

וכשאמרו: "שלום לך אמא,"

חייכתי, נופפתי בברכה.

לא מכירה אותך געגוע

אין לי מושג מי אתה

אצלי הכל רגוע, מיציתי כל דקה

עכשיו אני רק בהקשבה

צריכים? אני שם, לא צריכים? הזמן שלי עתה

הכל משחק של כיווץ והרפיה.