תן רק רגע בעיתו-לבמת הדיון של גליה אזולאי

לשחרר את החבל ולתת לגוזלים לעוף מהקן

אבל בינינו, הרי תמיד הם נשארים מחוברים

באותו חוט משי דק ובלתי נראה

שמחבר אם עם בניה

והוא מתארך כמה שהם רוצים

אבל אף פעם לא ניתק.

אני מכירה את הסיטואציה "עכשיו המבוגרים מדברים"

ילדים יושבים בשקט ולא מתערבים...

ותחזרי בזמן הביתה - לא מסתובבים בלילה ברחובות...

אוף

אז כשהייתי אני אמא, שחררתי את גוזלי מהקן ברגע שרק רצו

אבל נשאר אותו חוט משי דק שקושר אותי ואותם.

מתוך נסיון, הקשר תמיד ישנו ותמיד נשאר, גם אם הם מרחיקים אל מעבר לים, החוט הזה לא ניתק. יש לו תכונה להתארך... ולהתארך... ואז יש פתאום שיחה בטלפון מעבר לים; אמא איך את מכינה עוף בקולה ולפתן תות שדה. ואז אני יודעת שהחוט קשור היטב.

חוץ ממקרים יוצאים מן הכלל אבל עליהם אנחנו לא מדברים, למרות שהם מאד עצובים.

שבוע טוב אהובה וחג שמח.

קול קורא אימא טובה

לעולם גוזלים הם

‏כמו‏ אל תגלי גלי } גם אנו- לא פעם

חג שמח