|
חשבון גדול היה לו לרב אברמיקו עם דריידל. אבל זה
לא התחיל בתאונת האופנוע ליד יפו ששם הוכיח דריידל את אברמיקו בשער בת רבים,
לפני שמכבי יפו הבקיעו שער, זה קרה עוד בתקופה שבה אברמיקו היה חדש בארץ שמה
ביפו, בשנת 50, ועדיין לא מצא עבודה וקצת נתמכר לטיפה המרה. וביקש כסף מאשתו בוקה
ביום שישי על הצהריים כדי לקנות לו יין לקידוש ולא רצתה להביא לו כסף כי פחדה
שישתכר, ובאמת היה משתכר, כי בעת שהיה מסיים לקדש על היין הלבן היה שותה את הכוס
וגם את הבקבוק עד תומו ומסיים בגרעפץ ומדבר דברי הבל ורעות רוח ואשתו הייתה זו
שהביאה בהתחלה פרנסה לבית כי הייתה תופרת בבתי השכנים השיכנאזים וגם מנקה קצת פה
וקצת שם.
והפעם הזאתי היא סידרה אותו: עשתה לו רשימה
שילך ויקנה צרכי שבת בשוק לוינסקי שמה אצל התורכים והחסירה את בקבוק היין וההוא
ביקש כסף לבקבוק יין יפה ומעורר ניחוחות וההיא אמרה:
"קרידו מיו, לא התחתנתי עם ראש יקב, אלא
עם ראש משפחה, לך תעבוד, כמו הסבלים ברחוב הקישון"
ולא נותר חייב ואמר לה: "אני מובטל טוטאל,
סניור איל דייו, דייו די לאס פידיאדיס, מה את רוצה מן החיים שלי, איזה עבודה יש
כאן לרבי? ואני חלש כמו זבוב של מתושלח זכרונו לברכה"
"אם אתה חלש בעבודת סבלות, אתה בטח חזק
בתורה, לך ללמד תורה, לך לעבוד בישיבות" מחתה.
"אבל אני רב בולגרי, אני נוסע בטוסטוס
בשבת למשחקים של מכבי יפו, מי ירצה לקחת אותי מורה לילדים בישיבות של הווזווזים"
"אז אל תיסע בטוסטוס" השיבה
"אם לא אסע בטוסטוס, אהיה רב ווזווז"
"לך תעבוד בבניין הארץ, אם לא בסבלות, לך תעשה
פיגומים בסחנת דרוויש, כמו שנאמר בואינאס דיאס קאזה לה מי טיאס (בוקר טוב, צריך
לבנות בית) לך תעשה תפסנות, היידה, בואינאס דיאס"
"אבל עכשיו לא בוקר, אלא צהריים ועוד מעט
תיכנס שבת"
"אז יאללה, ונגה ונגה, איידה ברה, לך תקנה
בשוק את כל מה שאמרתי לך, ואתה קונה מיץ ענבים ואוי ואבוי אם תקנה בקבוק יין
שהוא לא מיץ ענבים"
ולא עמד ביצר ואחרי שקנה את הצרכים של השבת,
הלך ליד חיים רפאל שמה במספר 36 וקנה בקבוק אחד של יין לבן משהו משהו מהתוצרת של
זכרון יעקב וגם בקבוק מיץ ענבים, אבל את הבקבוק של היין הסתיר תחת הארון שמה
בגזוזטרה ותכנן שאחרי הבית כנסת ביום שבת הוא ילגום ממנו לוגמא רצינית, יען עונג
שבת. ובאמת בערב שבת עשה הקידוש על מיץ ענבים ונהנה מהמוסקה ומהגיובץ'
והסופריטו. ולמחרת בבוקר אחרי התפילה בבית כנסת שעלה שמה כחזן ואימץ הגרון בפרשת
השבוע ושתה קצת עראק, ביקש ליהנות מן היין הלבן. ואיך שחזר מהבית כנסת שם הטלית
מעל הארון ונתגנב אל המרפסת, אל הגזוזטרה ורצה לקחת הבקבוק, אבל פתאום ראה את
אשתו בוקה מחזיקה בבקבוק ואומרת כמו נארבוזה:
"יאללה, יא בוראצ'ון, תראה מה מצאתי, מה
חשבת, שנולדתי אתמול? אני מכירה אותך יא אברמיקו מיו"
"ונגה, הבקבוק, קצת עונג שבת" תבע
ונעלב.
"תקבל עונש שבת, הפה שלך חלק כמו גרון של
נחש יא בוראצ'ון, דוס בוקאליטאס ראקי אתה שותה שמה בבית כנסת ואחר כך שותה כאן
בוקאליטס של יין, בושה וחרפה"
"איידה, אני הולך מכאן" נעלב הרב
אברמיקו.
"שתלך ולא תחזור כל השבת" צרחה בוקה
"את בוקה? את בוקה דיל גו'רה, חבל
שהתחתנתי איתך שמה בפלובדיב"
"מה רע עשיתי לך שמה בפלובדיב, למה לא
נשארת באדירנה, היית לוקח את נגריטה שלאבא שלה יש חנות של תכשיטים. מה...."
הלך הרב אברמיקו והלך ברחובות העיר הגדולה, רעב
וחסר מזל ומבעוס על הנשמה, ופתאום הריח מאיזו דירה, יענת'ו מן הבלקון הפתוח
שבקומה של הקרקע ריח עדנים, ריח של משהו מאוד טעים:
"חי השם" אמר לעצמו אברמיקו "זה
חמין דליקטס"
ובאותו זמן אף אחד לא היה בבלקון והדלת פתוחה
כאילו אומרת "ביאן וינידו" ונכנס לשם אברמיקו וראה שלוש צלחות של חמין
גדושות ומהבילות על שולחן מלאות בגריסים, שעועית, תפוחי אדמה ובשר בקר מספר שמונה, ובני הבית אינם, ולא עמד ביצרו ומרוב שהיה רעב כמו
כלב זאב מעורב עם לברדור נכנס וקודם כל הלך לנטול ידיים שמה בברז והערה את קרבו
את תכולת הצלחת הראשונה וקצת מהצלחת הקטנה. וזה לא היה חמין אלא יציקת בטון
שעושה הקבלן ונטורה שמה בבת ים. וליד הצלחת עמד גם בקבוק יין לבן של זכרון יעקב
ואברמיקו התלהב ולקח לוגמה רצינית ואחר כך גם לא שכח לברך ברכת המזון ונתעייף
מאוד, ורצה לישון ונכנס לתוך הבית וראה שמה מיטה מוצעת ונכנס לישון בלי מחשבה,
אולי בגלל שהיה קצת מסטול, השם ישמור ויציל.
ונגלה את אזנכם שאותה דירה הייתה שייכת לדריידל
ומשפחתו ובאותו זמן הוא ואשתו ציפקה והבן הקטן כתריאל הלכו לטייל על מנת שהחמין
יתקרר.
וכשחזרו אחרי שעה ראה דריידל כי מישהו סעד את ליבו
ורוקן את צלחתו כדבעי והוריד את מגבעתו ואמר:
"אפעס, מי רוקן את צלחתי"
"ומי נגע בצלחת שלי" תהתה ציפקה
"ומי בשלי?" צווח כתריאל ובכה.
ונכנס דריידל הבייתה משתומם וראה יהודי ישן
במיטתו ככה בנחירות מהאף ונחירות ריחניות מן הישבן ואמר בקול:
"שומו שמיים, שמע ישרואל, מה יהודי זה
עושה במיטתי? רק אתמול החליפה ציפקה מצעים, מסכנה"
ולשמע הקול התעורר אברמיקו והביט בדריידל
משתומם ומיד קם ואמר: "סליחה אדוני"
"בוא הנה יהודי" קרא דריידל
וההוא נעמד לפניו כגולם לפני המהר"ל מפראג.
"בירכת ברכת המזון?"
"כן" השיב אברמיקו
"אז אתה חופשי ללכת, כל יהודי מוזמן לביתי
בתנאי שיברך ברכת המזון" סיכם דריידל והוסיף:
"בפעם הבאה אתה זה שמזמין אותי אליך
לטשולענט אצלך בבית"
והרב אברמיקו ממש לא היה לו נעים, איך תגיב
אשתו... ולכן התחכם ואמר:
"אשתי מבשלת גרוע, יותר גרוע מהפולנים, לא
כדאי לך, אנחנו אוכלים מלפפון חמוץ וחומוס בלי תיבול" ומיד קם, הפטיר שלום
חטוף ויצא בדרך הארוכה אל ביתו.
וכשיצא אמרה ציפקה: "זה בולגרי, לפי המבטא,
למענטשען האלו יש את הבישול הכי טוב, סתם אמר לך שאשתו מבשלת גרוע, הם אוכלים
דברים טובים, חצילים, קישואים, ביצים חומות, גבינות"
"אז למה לא רצה להזמין אותי" רטן
דריידל "מה עשיתי לו? מה עשיתי? בסך הכול דיברתי איתו יפה, הייתה לי רחמנות"
"אולי בגלל שרב עם אשתו, אני מריחה את זה,
רואים לפי החלושעס שיש לו"
"אזוי, יש לך אינטואיציה, אפעס, מיין שינע"
חייך דריידל
"אם לא הייתה לי, הייתי יושבת לבד
בחושך" החזירה.
|
