|
מחשב עם מכשיר אינטרנט לא היה בביתו של
עובד (שיהיה בריא) קרוואני. למה? בגלל שאבא יפת החליט שזה יותר מידי יקר ושהוא לא
מבין בחשמלים שצריך לחבר ובגלל ששמע שצריך להכניס שמה עכבר ורק לפני זה הוא לכד חמישה
עכברים שאכלו מהפח זבל והכניס בהם את החתולה של גברת גרינוולד האשכנזיה. ולא רצה
לשמוע על שום עכבר ובר עכבר ובר מינן ובר דיסקוטק (אלא אם כן זה מחולות תימן)
ובכל זאת רצה הגורל הוא הפור לפני המן
ועובד הלך ברחוב שבזי לחבר שלו רחמים נגר וראה את שרית המרוקאית עם הופעה שתהיה בריאה
והילד שלה ליאם שיהיה בריא ושכבר היה ז'לוב ערס כבד עם גורמטים והופעה של בהמה הצביע
עליו ואמר בלי בושה
"אמא, הנה עובד המסטול"
ועובד הסתכל עליו ככה בצורה של עצבן ואמר
לו:
"תגיד מסטול למי שעשה אותך יא בהמה,
היית ג'יחש קטן ועכשיו אתה ג'חש גדול"
"אתה אל תגיד שומדבר על הילד שלי,
שמעת?" השיבה שרית שלא נשארה חייבת
"תראי איזו צורה יש לו, לערס שאת
מגדלת"
"ערס? כל השכונה מדברת על הסיפורים
שכתבו עליך במחשב, איזה בושות, אני לא הייתי שותקת"
"איזה מחשב? איזה סיפורים?"
תמה עובד וקצת נרגע כי שמע משהו חדש.
"נו, יש שמה באינטרנט אתר שנקרא
דרך המילים ושמה יש אחד בשם אביב שכותב עליך סיפורים, ואמת שגם עליי" צחקה שרית
"אבל עליי הוא מפרגן, אני נזכרת ברגעים שהייתי הפרח של השכונה"
"זאת לשון הרע" אמר עובד בכעס
"אני רוצה לראות את כל הסיפורים האלה, אחד אחד"
ובאמת הלך וישב בבית של אח שלו יעקב שהיה
לו אינטרנט וראה במדור הסיפורים של גלי צבי וייס את כל הסיפורים שהעליל עליו ההוא
אביב וקילל בחרי אף וצווח ואפילו מחה דמעה וקלח כדור כדי להירגע בלילה ועישן סיגריה
טיים, אבל בגלל שהייתה לו תושיה הוא רשם את כל השמות שאביב כתב עליהם, כולל הרב אברמיקו
ודריידל ויחיא קונקורדנציה והבן שלו עזרי הגרוש ונתייעץ עם חבר שלו רחמים נגר מה
לעשות, ואמר לו לפנות לעורך דין ולהגיש תביעה ולכתוב מכתב גלוי באתר דרך המילים.
ובאמת ככה עשה, אבל ויתר על תביעה בגלל שעורך הדין צברי רצה המון כסף ועובד קיבל
רק הבטחת הכנסה.
והנה דיבר גם דיבר על דריידל ועם הרב
אברמיקו שאת השמות שלהם מצא בדפי זהב והם התחממו לגמרי ונשבעו שיבואו להתנקם במי
שמרכל עליהם כל כך הרבה רק שייתן להם לוקיישן.
וכשעובד ראה שיש מסיבת חנוכה בבית של
גיברת צבי וייס שהיא המנהלת של האתר, אמר בליבו שהנה הוא יארגן הסעה מקרית עקרון
דרך ראש העין ותל אביב אל הרצליה המפותחת על מנת לעשות לאביב הזה פידוח רציני ולבייש אותו למה שהוא כותב סיפורים
כאלה ועלילות כזב ולחרב את המסיבה לגמרי ושימחוק את כל הסיפורים אחד אחד ושישמע מה שיש להם להגיד.
ובאמת הזמין הסעה עם הנהג ציון שהיה בן
דוד של רחמים נגר, וגם שכנע את שרית המרוקאית לבוא לשמה תמורת פקטה של סיגריות יחד
עם הבן שלה והביא את רחמים נגר וגם את אבא שלו יפת וגם את מוטי רמקול ששותה נרגילה
ויש לו ריח רע מהפה, אבל שרית לא רצתה לשבת לידו בשום פנים ואופן ובדרך אספו את יחיא
קונקורדנציה שהגיע לכניסה לראש העין יחד עם עזרי הבן שלו וגם נסעו לתוך תל אביב,
לאמצע הפקקים, וביקשו לאסוף את דריידל, אבל דריידל לא זז ממקום העמידה שלו עד שכולם
התפללו ערבית וגם רצה להביא את המזכיר שלו גערשן, אבל לא מצא אותו זמין בפלאפון.
ואז הם התכוונו לאסוף את הרב אברמיקו וההוא לא רצה לזוז בלי הטוסטוס, בגלל שרגיל
אליו ולא נסע במיניבוס כבר חמש עשרה שנה.
והנהג שם מוזיקה ציון גולן וזוהר ארגוב
וחיים משה ודריידל זע במקומו בחוסר נוחות וצעק בקול:
"מה זה הערבית הזה, הכנסת את בגדד
לכאן? הכנסת נרגילה וחשיש. רחמנא ליצלן.
אני רוצה מוסיקה של קוסוביצקי, חזנות, לא דברי ליצנות"
"שים שירים ושערים" ביקש מוטי
רמקול והרב אברמיקו הצטרף לקריאתו.
"אבל זה לא יום שבת" אמר ציון
הנהג.
"שבת וינפש, שבת לומדים תויירה,
כל יום הוא טוב לזה" השיב דריידל.
"אתה, תשב בשקט" אמרה לו שרית
המרוקאית "תגיד תודה שהתעכבנו בגלל המניין שרצית, אחרת היית הולך לבד במדבר
שבדרך להרצליה"
"אין מדבר בדרך להרצליה" אמר
דריידל "יש שם יערות וחורשות כמו בדרך לירושלים, מדבר יש ברמת הגולן, ליד הבניאס,
שמה יש מדבר"
"קול קורא במדבר פנו דרך" נשמע
קולו של יחיא קונקורדנציה ובנו עזרי נאנח שהנה זה מתחיל.
"איזו דרך, איזו דרך, יש לי וייז"
התלונן הנהג.
"וייזמיר" קרא דריידל
"וייזמיר על הדרך הזאתי, אפעס"
"דרך שלושת ימים" ציטט יחיא
"איי איי, איפה אמא שתשלח אותך לחנות
של מגרפטה" קרא עזרי וטמן ראשו בידו
"הכול טוב עם הפסוקים מדאורייתא,
מה עם דברי תיירה, תורתנו הקדושה" קרא דריידל והתקרב
לעבר הנהג: "יש לך רמקול, אני אומר דברי תויירה בפני הציבור עד שנגיע
להרצליה"
"קודם כל אני אומר כאן דברי תורה"
התערב יחיא.
"אתה פרענק, לא מגיע לך לומר, קויידם
כל תן לבן ישיבה לומר תורה, א שטיקעל תויירה, דברי תוספות, מדרש, פלפול, אתם פרענקים"
"מי מדבר על פרענקים, פשקאדו לימון"
קם הרב אברמיקו ממקומו בתנועת איום לעבר דריידל.
"מי שמדבר, אתה לא רב בכלל, נוסע
בטוסטוס בשבת" נופף דריידל בידו.
"כשאנחנו היינו בספרד, האשכנזים
החזיקו בקושי קיוסק" נענע הרב אברמיקו את ראשו מצד אל צד.
"יאללה שקט אתם הדוסים, תנו להגיע
להרצליה, מתחשק לי סטייק בקר" צווחה שרית.
"לא יהיה שם סטייק בקר, מקסימום
ביסקוויטים ועוגיות" אמר עובד
"אתה הבאת אותי, אז אתה תדאג לסטייק
בקר" צווחה
"שמעת מה אמרה אמא? חסר לך, אחרת
אני מתהפך עליך" התערב ליאם.
"אתם משוגעים כולכם, נפלתם על הראש"
צווח הנהג שנסע בכביש מספר ארבע ובדיוק הסתובב במחלף כפר שמריהו ומרוב אי ריכוז בגלל
שכולם צרחו האחד על השני הוא סטה מן המסלול וכמעט התנגש במשאית אבל המזל שנצמד לגדר
הבטיחות ועשה ככה חראקה רצינית ששפשפה את הצד ולבסוף אחרי חמישים מטר הוא נעמד יפה
בחנייה אחת ואמר:
"עכשיו כולם לרדת מכאן, תמשיכו ברגל,
משוגע מי שהכניס אתכם ביחד לכאן למיניבוס, אתם כמו חתול ועכבר בשק, עוד מעט הייתם
מתים ולא הייתם מגיעים להרצליה, כמעט נתהפכתי"
"כמהפכת סדום ועמורה, אדמה וצבויים,
אשר הפך השם, באפו ובחמתו" ציטט יחיא וירד באיטיות מן המיניבוס.
"צורוס, להטריד יהודי זקן כמוני
מתל אביב לכאן? אין לכם מה לעשות בחיים?" קונן דריידל.
"רגע רגע, משהו כאן לא מסתדר. כולנו
בסיפור אחד ובגלל זה השתגענו. רק אחד יכול לעשות את זה, רק אחד יכול להכניס את כולנו לסיפור אחד"
אמר עובד וזקף את אצבעו
"מי?" שאלו כולם פה אחד
"אביב וסתיו"
| 
