יַיִן מְשֻמָּר

כְּשֶׁהָלַכְתָּ נִשְׁאַרְתִּי דַּף רֵיק.

קַוִּים אֲרֻכִּים הִסְתַּדְּרוּ בְּשׁוּרוֹת

בֵּין שׁוּלַיִם אֲדִישִׁים.

מִלִּים, נְקֻדּוֹת,

וָוִים לְחִבּוּר וְסִימָנֵי פִּסּוּק,

נָשְׁרוּ אֶחָד אֶחָד

לְתוֹךְ כַּד שֶׁל דְּמָעוֹת,

עָטוּר סִימָנֵי שְׁאֵלָה לָרֹב.

זִכְרוֹנוֹת שִׁנּוּ מַצַּב צְבִירָה.

דְּמָעוֹת הִתְאַדּוּ, נֶאֶלְמוּ בָּאֲוִיר.

הוֹתִירוּ אַחֲרֵיהֶן מֶלַח וּמָרוֹר

לְחִטּוּי פִּצְעֵי חֲטַף פַּתָּח

שֶׁנִּפְעֲרו בִּקְצוֹת אֶצְבָּעוֹת

צְמֵאוֹת לָדַעַת.

בְּאֵין מִלִּים,

תַּקְלִיטוֹר כְּמַנְטְרָה נִצְרַב,

מַנְגִּינָה חוֹזֶרֶת מַשְּׁמִיעָה

שׁוּב וָשׁוּב אוֹתוֹ נוֹשֵׂא.

כּוֹתֶרֶת חַיַּי.

אַהֲבָה רְשׁוּמָה מְשֻׁמֶּרֶת.

עֲלֵי כּוֹתֶרֶת שֶׁאֵין לִתְלוֹשׁ.

דַּפִּים לְבָנִים

מִסְתַּבְּכִים וּמִשְׁתַּבְּחִים

בִּדְיוֹ סְתָרִים.

מִי שֶׁיִּקְרָא אוֹתִי נְכוֹחָה

יֵדַע לְהַחֲיוֹת אֶת הַשִּׁיר.