אחליט כבר מחר

אין לי במה לנצח יותר

החוק היחיד הוא לא להרגיש.

שיחות עמוקות, בינינו,

תדעי לך

כבר לא ממש

חשובות לאיש.

אין לי לאן להסיט את האש

אחרי שהשלכת את הכל

בטריקה.

מטלטלת אותי הידיעה

שסליחה

לא תגיע אחרי השתיקה.

והרקע שלך כבר טושטש

המילים מרחפות באוויר,

הברות שנשברו למחצה

מתאמצות לטפס על הקיר

מנסה

להקל על דממה

מנסה

לעצמי להסביר.

סוגר את המכסה

וזורק את הקופסא.

תכף ומיד! תכף...

כבר לא אהיה לבד.

ובלילה כזה משוגע

אמדוד את המרחק שנוצר

זה הרגע שבו שוב אחליט-

שעדיף להחליט כבר מחר.