נשימה

צריך כוחות

בשביל לעבור

את הכאב החדש הזה,

ואני עוד אצטרך

לרפא ולאט

כל נים שהתפוצץ

כשנזכרתי במבט.

או בעצם,

הרוח תישא את הריח-

געגוע שטיפס לנחיריי

אולי

משאלה, חצי בדיחה

או תעתוע

כל דבר שאשיג

כבר לא כל כך כדאי.

היא לא פה.

והדרך הזאת מלהגת

מילים של חום ואהבה,

אולי היה זה רק

שארית מבט מכווץ גבות-

מסכה

שהושלכה מפנייך 

על הרצפה.

ואולי מקוצים כמוך

כבר נדקרתי בעבר

ואולי זה קרה

כשספרתי בלב-

עד מיליון ואחת

ואז הכל השתחרר

בנשימה.

שלום ולא להתראות.