שירים

חרציות

טיפסתי אל האופק

בו הציפורים מצייצות בחדווה.

רוח מוללה מילותיי באוויר

וכל מילה נחתה לידי כמחפשת

מפלט של הקלה זמנית.

אנקורים של תקווה הקימו

אותי מרבצי לפעול למעני

ולמען הסובב אותי.

אביב בחלונות קורץ לי

מנעמים. באה בין השערים

ובידיי צרור חרציות,מלבבות

בצבעיהן ובמהותן.


תגובות