השאלון עם גלי צבי-ויס, מחברת הספר "ופתאום בא החושך" (הוצאת עם עובד)

1) מהם הספרים האהובים עליך?

 כמעיין המתגבר – איין ראנד. סידהרתא – הרמן הסה.

אני באה מן הפילוסופיה, כך שספרים המותירים בי הדהוד ומחשבה קרובים לליבי. כנערה חזרתי וקראתי בשני ספרים אלה, ורק בדיעבד הבנתי מדוע. מעבר לסיפור, יש בהם אמירה כלשהי, מסר.

2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?

הנסיך הקטן – אנטואן דה סנט אכזופרי. פו הדב – א.א. מילן.

אבי, הוא שקירב אותי אל המילה הכתובה. בטרם ידעתי קרוא וכתוב, שמעתי סיפורים. אבי עצמו היה עיתונאי, כתב ספר ילדים, ואף הגה את הסלוגן הנצחי: "העם החליט קפה עלית." עת השתתף בתחרות מטעם משרד הפרסום שלו "פומבי". לצערו, זכה רק במקום השלישי על סלוגן זה, שהפך לשם נרדף לחברת עלית. לפעמים צריך גם מזל…

חזרתי וקראתי בספרים אלה בבגרותי, ואחר-כך בלימודי הפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב, ומדהים היה לראות כמה רבדים יש בספרים הללו. תלבושת של ספרים ילדים, ועומק פילוסופי שיש לחקור בו עוד ועוד.

3) מה הספר האחרון שקראת?

 החברה הגאונה – אלנה פרנטה.

אני אוהבת שימוש בשתי עלילות מקבילות, שתי דמויות במקרה זה. דבר היוצר מתח וסקרנות בקריאה. בספרי "שושן צחור," הופיעו גם אצלי שתי דמויות, שתי נשים, אחת מדברת בגוף ראשון, בעוד קורות חייה של השנייה מסופרים בגוף שלישי והיא בעצם הגאונה. לכן התחברתי כל כך לספר זה.

4) איזה ספר גרם לך לתהות 'על מה המהומה'?

 גדר חיה – דורית רביניאן.

בעיני, אמנות אמורה לחבר בין אנשים ולא לפלג. איני אוהבת לקשר פוליטיקה למה שאמור לחבר בין אנשים: האמנות, הספרות. די לנו בפילוג במדינה שלנו. ניגשתי לקריאת הספר בהיסוס מה, ומצאתי סיפור על אנשים. בדיוק כפי שספרות טובה צריכה להיות, ושם היא צריכה להשאר.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

 תעשית השקרים – בן דרור ימיני.

אני אישית אוהבת להיות מקורבת אל האמת, והספר הזה פקח את עיני לראות.

6) מיהם הסופרים האהובים עליך?

דויד גרוסמן, פול אוסטר, הרמן הסה, איין ראנד.

לשני האחרונים כבר התייחסתי. אצל דויד גרוסמן אני מתחברת מאוד לבריאת-השפה, מתענגת על האופן בו הוא טווה דמויות ומשתמש בשפה כמו הייתה שלו בלבד. פול אוסטר הוא סופר דגול בעיני, לוקח אותי תמיד למחוזות ייחודיים, עם נגיעה בטבע האדם. מאוד התרשמתי מהיכולת שלו לכתוב ספר שלם בגוף שני. יוצא דופן ומתווה לי דרך כסופרת, ללכת בדרך שלי ולאו דווקא על פי המקובלות.

7) ספר שנתן לך השראה?

 הביוגרפיה של צ'רצ'יל – רנדולף צ'רצ'יל.

דמות מופת עם יכולת וורבאלית יוצאת מגדר הרגיל. אישיות שיש הרבה מה ללמוד ממנה על תעצומות הנפש ומימוש אידיאלים הלכה למעשה.

8) ספר עיון מומלץ?

קיצור תולדות האנושות – פרופ' נח הררי.

ספר מרתק המעניק ראייה רחבה על האנושות באספקלריה רחבה ביותר. המהפכה הלשונית וחשיבותה של התקשורת בכלל, היא שריתקה אותי במיוחד, בהיותי מקורבת למילים. העלתה בי הרהור, על האדם התבוני, פרשנויות, וחיבור דרך המילים.

9) מהם ספרי ה-"גילטי פלז'ר" האהובים עליך?

הגשרים של מחוז מדיסון – רוברט ג'יימס וולר.

לא משנה כמה פעמים אקרא ספר זה, צפות ועולות בי הדמעות. זו יכולת מופלאה של סופר לעורר בקורא רגשות לגרום לו לצחוק או…לבכות. ברגישות רבה נגע וולר באהבה ופרידה. אחד הדברים שעלו בי לאחר שראיתי גם את הסרט, עד כמה "השפות" האלה שונות, וכדאי לבחור באחת מהן בלבד: לצפות בסרט או לקרוא את הספר. שניהם גם יחד, יוצרים בי אכזבה. כך שמאז, אני עושה בחירה נחרצת באחת מן האפשרויות בלבד.

***

גלי צבי-ויס, עיתונאית ותסריטאית בעבר, עורכת כיום את אתר האינטרנט "דרך המילים" ומנחה סדנאות כתיבה. בימים אלה רואה ספרה "ופתאום בא החושך – סיפורים אמיתיים, כי יש דברים שחייבים להיאמר" (הוצאת עם עובד), ספרה הראשון שאינו עוסק בבדיה והרביעי שראה אור.

לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן.

עוד על הספר:

להב הסכין בהק קלות לאורו של פנס הרחוב. הוא חפן את הסכין בידו הימנית, החליק ידו על הלהב וניגב את טיפות הדם שכיסו אותו".

כמה היינו רוצים להאמין כי זוהי סצנה מתוך סרט מתח הוליוודי, אך לא! זו אמת לאמִתה, מציאות ישראלית, שדברים מתרחשים בה מתחת לאפנו, ואנו בוחרים לא להתעמת אִתם. גם כותבת ספר זה בחרה כך.  

כמנחת סדנאות כתיבה היא נשלחת למשימת התנדבות קצרת מועד בארגון משפחות נרצחים ונרצחות. כמה מצער לגלות שהמשתתפים בסדנה אינם משתפים פעולה ומתנכרים אליה כסמכות. כאבם החשוף מותיר אותה מזועזעת וחסרת אונים. בסיום הסדנה היא מחליטה שלא לשוב לשם לעולם.

מדוע אפוא היא חוזרת? המחברת נמשכת ונדחית לסירוגין, חומלת ומסתייגת, ואט¯אט נעשית בשר מבשרו של הארגון. היא נחשפת לסיפורם הפרטי של אנשי ה"שכול השקוף", זה שנסתר מן העין ומצוי הרחק מעבר לכותרות העיתון. גלי צבי ויס נושאת את הסיפור הזה על כתפיה ומגישה  אותו לקהל הקוראים. בלשון ישירה ובכנות היא מניחה לפתחנו טקסט אינטימי ומכמיר לב.

ופתאום בא החושך הוא מסעה של אישה רגישה אל עומקו של הצער ואל  העבר השני – הווייתו של האחר. הוא גם מסמך נוקב על אודות עוול ואבסורד – תוצר יחסן של המערכת המשפטית, התקשורת והחברה כלפי אזרחים שחייהם התרסקו באבחת רגע.