הים שידע

נציב המלח לא תוכל לדפדף באלבום.

נותרה מפוסלת

מביטה אל ההרים שמולה.

צורבת כל פצע

מחטא מילים.

מסתכלת ימינה

פוזלת לשמאל

לא תביט לאחור.

נציב המלח ממשיכה לחלום.

נטשוה עומדת

תוהה

לא לאבדון.

בעצם, אומרת, לא לאחור.

מביטה קדימה

שומרת מפחד, על דיוק  הצורה.

מפוסלת היטב

בוהקת מרחוק

נעימה למגע.

נציב המלח

לא תיסוג

לא תיבש

את ליטוף הרוח תחבוק חזק

לא ניד ולא נוע

רק חיוך בין עיניה

יחמוק

נדיר

אל הים שממול

הוא

שסודה יודע.