אנקת פרחי הבר

השמש בערה על הנרקיסים הרטובים

אבקניהם, כמו קרצו שירת רננים

רמזו רמיזות אפלות של תשוקה

למראה גופך, העולה מרחצה

כל שחרייך ניעורו מול עיני הבורקות

כמו אלף אלפי שמשות זוהרות

שוחקות ומחייכות את ליבי לרוויה

פורטות מנעדי נפשי, זו הומיה

פוסע אט במעלה ההר

מלקט למענך, אנקת פרחי בר

 חובר בגופי הלאה  לבזלת העתיקה

שומרת הסוד, למענך אהובה

נוכח אגם בכחול וירוק

והרוח המלטפת דמעותיי ברוך

נשבע, שלך לתמיד בנזרי אהבה

בקשת פרחי בר, פרי האדמה

ראי, גם בשלישי וראשון- יחזור הגשם.