חיי מדף / גליה א.א

מאוד אהבתי את דימוי הענן ואת המחזוריות הזו, הריחוף על גבי העב הלבנבן מקומן של המחשבות. יש בך תהיות לגבי הכתיבה, לשם מה ומה תחושותיך או הנושאים עליהם את כותבת-מעניינים את הקורא. ומה יישאר מזה בכלל.

אני מאמינה גדולה בנצחיות של הכתיבה, זה גם חלק מהמחזוריות שבטבע. ללא ספק היצירה היא נצחית, ספרים שנותרו, שירים של משוררים שכבר אינם בין החיים. ומדוע בעיני היצירה כן מעניינת את האחרים שהרי אדם מוצא את עצמו גם כן בתוך הכתוב.

מאוד התחברתי לשיר הזה שלך. מצוין ומעורר מחשבה.

שאלה מוזרה שאלת גליה יקרה,

הכתיבה היא צורך היא בתוך הלב וצריך להוציא

אבל בעצם נתת את התשובה, אלו מחשבותיך ורגשותיך

וכל כך יפה התיאור של ענן קטן שהרוח משנה צורותיו

אבל הוא תמיד יהיה ענן שמרחף בשמים.

המילה גליה יקרה היא בת עלמוות. ואת תמיד תהיי בתוך המילים, כי המילים הן את.

אז אין תאריך תפוגה, יש רק תאריך תפוקה.