סיפורים

הכבוד של עובד


כאמור לשרית אבודרהם זו שעושה ספונג'ה בכל יום שישי בבית של הורים שלה ושומעת מוזיקה בוני אם וכל להיטי שנות השמונים, היה בן בשם ליאם, זה מה שנשאר לה מן הנישואים הקצרים לבובו בוכניק (שבמקום ללכת לטיש של הרבי מבובוב היה מבריח סמים וצינגלה בתוך ספרים עתיקים) והילד הזה ליאם ראה את אמא שלו מתלבשת ככה בלבוש לא צנוע ולא בריא על אף שהטאיירים הלכו וגדלו וגם למד לדבר מלוכלך ולקלל כמו בלעם בן בעור ושכם בן חמור ובלק הרשע ובלייק קרינגטון ואמרו לו הזקנים של הרחוב "דיר בלק שהסוף שלך לא יהיה כמו בלק שחוסל לפי חרב" אבל ההוא, הילד הוסיף עוד קללה עסיסית וברח. ואז הזקנים נופפו עם הידיים אבל לא יכלו לעשות לו כלום, למה גם ככה הסחוס של הרגליים ברח להם והם לא היו מצליחים להדביק את הערס הקטן.

ועובד שיהיה בריא החליט ללמוד נהיגה (אחרי שהיה רגיל לנסוע באופניים חשמליות מרחובות לגינתון) ובאמת מצא במחיר טוב את יוסף סינואני שיהיה בריא ושהייתה לו סבלנות מאוד גדולה מכאן ועד גדרה, כלומר עד לבית של צברי. ובאמת חיכה לו כל יום בסיבוב של רחוב שבזי ועלה על האוטו ועשה כל מה שהוא ביקש ממנו. אבל איתרע המזל והיה קצת יום חם וכולם ניגבו זיעה מבית השחי ומבית הכיסא  ועובד נתקל בליאם שיהיה בריא שהסתובב עם גופיה כזו כמו של מיקו של צ'רלי וחצי וההוא ראה את עובד ונדלקו לו העיניים כמו מצלמת ניקון בשני פלשים שובבים של ג'ננה ושאל אותו מה הוא עושה ברחובה של עיר ועובד אמר שהוא לומד נהיגה:

"הלוואי ותעשה תאונה" אמר הילד

"מה, מה אתה מדבר ככה, אתה לא מתבייש?"  נרתע עובד צעד אחד.

"למה מה, אתה יותר טוב? תראה אתה עוד מעט סבא ואתה לומד נהיגה, לי כבר נותנים לנהוג שווה אותך" התחצף הפרחח.

"תיזהר ילד שהמשטרה לא תעצור אותך, עוד שהיית בבטן של אמאשך' אני"

"אתה מה? אתה הסתובבת ברחובות וביקשת שקל מכל אחד כדי לקנות קסטות יא אהבל"

"אני אביא עליך את המשטרה" צרח עובד

"אותי? הדוד שלי שוטר, הוא קנה את כל המשטרה של רחובות, תיזהר שאני לא אתהפך עליך"

עובד צחק צחוק גדול והתקרב לליאם ונופף מולו באצבע:

"ילד, עכשיו אתה טס מפה לפני שאני אטיס אותך"

"למה מה תעשה לי יא אהבל יא זבל" קילל ליאם

"תשתוק את הפה שלך" צרח עובד ובדיוק המורה לנהיגה סינואני הופיע ככה בשוויץ עם המאזדה החדשה שלו ונכנס ככה בסיבוב דעווין כאילו המכונית היא עוגת חתונה שלוש שכבות.

וליאם לא נשאר חייב, חיכה עד שסינואני יפתח את החלון ואמר: "בואנ'ה אדון נהג, אתה שמע לי, אתה תכשיל אותו בכל הטסטים, זה אהבל, מדרוב, שיעשה תאונה אינשאללה אמן"

 

"בואנה ילד מי לימד אותך לדבר ככה מלוכלך" אמר יוסף סינואני ובקול מאוד מאופק.

עובד התעלם לרגע מליאם שלרגע נעלם, למרות שהקש שעל הגב שלו התחיל להישבר מהקנטורים של ליאם,ועשה מאמץ ונכנס לאוטו ולפי ההוראות התחיל לשלב הילוכים ולנסוע כשהוא מבקש מהנהג שישים באוטו את הקלטת של זוהר עורקבי המרחום מתי ששר "אהבת רעיה רצוני" ועובד היה מבסוט וזמרר את השירים של עוקרבי וחיוך גדול מילא את הפנים שלו מפה לאוזן ורק חשב על זה שהיה בהופעות של זוהר וגם החליף איתו כמה מילים אז במועדון הממות"א שהוא ורחמים פתחו פעם וחבל עליו, אבל לא משנה, לא אלמן ישראל, יש עוד את חיים משה, מרגול וציון גולן.

"זה אל תתייחס אליו, מדרוב רציני, אמא שלו פרחולה, אבא שלו נרקומן" אמר עובד וסינואני הנהן ככה בסבלנות.

ופתאום עובד שמע דפיקות מהגג, יענת'ו תקה תקה תקה, בהתחלה חשב שזו איזו ציפור דורסת שחשבה שיש תולעת על הגג והיא מדפקת אותו חזק חזק כמו קבב על שיפוד. אבל פתאום גם סינואני התפלא ואז הם שמעו מלמעלה קול המון כקול שדי, כאילו מישהו צועק במגפון של טיולים:

"עובד, הלוואי שתעשה תאונה יא זבל"

"בחיי השומר הצעיר ובני עקיבא ובחיי בבא סאלי" נבהל עובד "ליאם המדרוב על הגג של האוטו"

"עצור את האוטו מיד, לחץ על דוושת הבלם, תחנה כאן" דרש סינואני

ועובד נדלקה לו הנורה וההילוך החמישי במוח ותופי הטם טם פעלו מאחורי המוח ולא היה שומר במוח שילחץ על הבלמים והוא נדלק ולחץ על דוושת הגז במהירות עד שהאוטו שנסע בכביש של בילו זינק כמו היפופוטם וצ'יטה בלימפופו וליאם למעלה צרח:

"הצילו הצילו"

"נראה אותך גבר" חייך עובד.

"עצור את האוטו, חראם על הילד, הוא יהיה מרחום" צרח סינואני

"תן לו קצת חינוך" אמר עובד

"עצור יא מג'יני, עצור, עוד מעט הזינזנה תרדוף אחרינו" צרח סינואני והעיניים נדלקו לו ככה כמו ינשוף בגיא בן הינום וכמו אחאב עם איזבל.

אחרי קטע של כמה מטרים הבלמים במוח של עובד הופעלו כדת וכדין ובאמת שיהיה בריא הוא עצר את הרכב במקום בטוח, בכניסה לתל נוף, הוא הביט למעלה וראה את ליאם רועד מפחד, שוכב על הגג כמו נחש על גחלים

"עכשיו תדע למי יש כבוד, ולמי נותנים כבוד" נופף באצבעו

"אתה, מצא לך מורה אחר שילמד אותך, אני איתך גמרתי יא משוגע" אמר סינואני ועזב את שניהם בסיבוב ביל"ו

"אז מה" פנה עובד לליאם "עשיתי איתך תאונה?"

"כמעטטטט" לחש הילד, תפס רגליים וברח.

"ושתדע מה זה להתעסק עם עובדיה קרוואני מרחוב מרבד הקסמים" צעק עובד.

 

 

תגובות

גלי צבי-ויס / השפה / 05/06/2017 18:38