לפני חמישים שנה / גליה א.א

לפני חמישים שנה / גליה א.א

‏11.07.2017

לפני חמישים שנה

ששת הימים - ההתשה

לאחר המלחמה ההיא

אני יושבת בצריפון קטן "בנגלי"

כרסי בין שיניי בחודש התשיעי

מדביקה תמונות שמחות

על בד ארוג מנצרים עגולים

דובים, קופים, פרחים וכוכבים

בכול הצבעים, כול אריג עם סיפוריו,

גזיריות בד לְבֶד עליזות צבעוניות,

רדיו קטן מספר את מאורעות הלחימה

הקריין מנסה לטשטש קורות ההתשה

לידי נשים נוספות, כולנו מקשיבות

בקשב רב לחדשות.

בסביבות הצריף הקטן זרועות

עשרות אולי מאות מכוניות

נטושות מבעליהן כולם נקראו, התייצבו

באו גם מארצות רחוקות – התנדבו

אנחנו כול אחת ומחשבותיה עִמָה

מראה המכוניות מטיל אימה,

פתאום נפל זוג מספרים על הרצפה

נשמע קול אישה שבור בדברה,

זהו, הוא נהרג, הוא איננו יותר

הכיסא חורק תחת משקל גוף מתקפל

נהי הבכי נשמע, שָׁקט לא מתנחם

אנחנו מחבקות, והיא לא נותנת לנחם

אומרות לא הודיעו דבר, למה את אומרת

והקול יוצא מרוסק מפעפע מגרון חנוק דמעות

אני אימא, אני יודעת ולא צריכה הודעות.

למחרת נודע אורי ויסלר ז"ל נפל במלחמה.

הזיכרון טרי כאילו זה היה עכשיו, היום,

נשארתי שם עם לב שבור וגזירות לְבֶד

על אריג מנצרים עגולים וזיכרון מלפני חמישים שנה.

        לזכרו של אורי ויסלר ז"ל בעל עיטור הגבורה, חבר גבעת ברנר