"דממת הספק" סיפרה של צביה גולן / גליה א.א

          "דממת הספק" / גליה א.א

 9 ספטמבר, 2017

   צביה יקרה,

אני בין הקוראים לאט, בזה הרגע סיימתי לקרוא את סיפרך הנפלא "דממת הספק", מצאתי עצמי לא פעם עם עיניים רטובות, ושיהוקי נשימה מבכי. מאוד התרגשתי.  

הספר כתוב בצורה מרתקת קולחת ואורג בתוכו חלקים מסיפור חייה המצמרר של אימך, כפי שכתבת בתודות.

הספר פותח עולם שלם של תקופה קשה ואיומה שעברה על העם היהודי וזוועותיו.

 

   הינך מציירת  בספר סיפור מרתק בצורה מוחשית ביותר  ונוגעת ללב בו מחזירה אנשים לזמנים ההם בהם שרדו, את המלחמה.

 

   הספר מספר סיפור, בתוך סיפור, בתוך סיפור, בצורת יומן שנכתב על ידי אווה רייך, ומספר את קורות משפחתה בימי המלחמה האיומה ההיא.

העלילה בספר מתפתלת לעבר עברו של אבנר קיבוצניק משופשף שלא ממש יודע מהיכן בא, ומספרת מה היו קורותיה של משפחתו שאותם לא ידע. אמו של אבנר מפאת גילו הצעיר ומחלתה בדומה להרבה ניצולים לא יכלה לעבור שנית חוויות כה קשות ולספרן לאבנר. 

 

   אווה יושבת בערוב ימיה וכותבת יומן בו מכה על חטא שהיא כבר זקנה ואין בכוחה לחזור וליצור קשרים חדשים, שולחת  לאבנר את היומן בצוואתה ובכך מוצאת דרך לספר לאבנר קורות משפחתו. 

באמצאות היומן אבנר מגלה לאט לאט מעט מעבר משפחתו – משפחתה.

 

   אווה, סוגרת בכך שמבקשת מאבנר מפורשת להספיד אותה ולהיקבר בקיבוצו.

ומורישה לאבנר את האורלוגין כתשורת זיכרון מהמשפחה.

 

   מודה לך צביה על החוויה הזאת שעברתי בקריאת סיפרך.

   גליה אמסטרדמר אזולאי