סליחה

סליחה,

אני מתחיל לשכוח פנים

שמות משפחה

אני הולך למצבות, להיזכר

לשמוע את השתיקות

את הקולות

"אני מת"  רות, "אני מת"- סוף

בסמטאות המוות אין תיבות דואר

יש שמות, מספרים,

מיקוד-

למען אבוד

כתובת למכתב שלא יגיע

אני קורא שוב ושוב

שתיקה,

אני קורא דם

 בשר חרוך וחול בעניים

כן, אני סומא וחירש מאז

יש דברים שאיני רואה, איני שומע

-לא שוכח

ריח המוות בית שני לי-

מען וכתובת

זיכרון ומוות חברים לי

קולות הנפץ באוזניי

רחש מכשירי הקשר

מבשרים- סוף

אבודים היינו אז

ואבודים עוד יותר-

היום/עכשיו.

סליחה, סליחה