שירים

סליחות.נדרים.

אני שונא לעזב את תל אביב
בתחילת הסתיו.
העלים הנושרים
הם המלודיה הבלתי פתורה
שלי עם עצמי -
בימי סליחות
ומחילה .

הולך בעקבות קיר
האבנים הסלול,
שח אל הנמלט -
האפל ,
כמו מבקש לחבק
את שאבד,
מאמץ אל לבי -
ומנסה -
להבין מחדש.


ואז אשוב אל נדרים 
שהיתרתי זה כבר .

אחריהם

תזרח השמש.



תגובות

גלי צבי-ויס / המלודיה הבלתי פתורה / 29/09/2017 07:19
יום טוב צבי / לשוב אל הנדרים / 29/09/2017 08:24
סהרור-תומר קליין / להתחיל מהתחלה / 29/09/2017 08:36