דמדומים

כֹּה נְעִימִים הַדִּמְדּוּמִים

צוֹפִים אֶל הָעֶרֶב בְּגַעֲגּוּעִים.

הִנֵּה עָנָן נִקְרָע מֵעַל

מִתְמַזֵּג עִם אֹפִי הַצְּבָעִים.

מַבִּיט עַל צְבָעִים מִתְחַלְּפִים

נִרְגַּע מִן הָעֶרֶב הַתָּמִים,

כֹּה עָדִין וְקָרִיר

מֵשִׁיב לַלַּיְלָה בִּצְעִיפִים.

גַּעְגּוּעִים לַשָׁם הָרָחוֹק

לְאוֹתוֹ לִטּוּף חַם וְאוֹהֵב.

לָאַהֲבָה הָאֲמִתִּית הַקּוֹרֶנֶת

גַּעְגּוּעַ מָלֵא וְשָׁלֵם.

טִפְטוּף מְבַשֵּׂר גְּשָׁמִים.

בְּגוֹב הַיָּם מִתְנַפְּצִים הַגַּלִּים

אֶל הַחוֹף הַמְּמַהֵר לַעֲזֹב.

צְבָעִים בְּמַחְבּוֹאִים.

שׁוּב גַּעְגּוּעִים מְצִיפִים

תִּזְמֹרֶת מְנַגֶּנֶת בְּצֵל דְּקָלִים.

עֶרֶב קָסוּם וְאָהֲבָה

אַחַת בַּת שָׁנִים.

12/10/17

כל הזכויות שמורות

לדן בן שלום