תמונה ישנה

יש ימים בהם קם ומרגיש שזקוק
לאותו המגע ואותו החיבוק
אותו לב אוהב שידוע למחול
ועיניים כהות שרואות את הכל

יש ימים שפתאום מרגיש מסוגר
תוהה אם כדאי לצלול לעבר
בוהה בשטויות שהיו לי עולם
שלי או שלה, אם זה פה או ששם

ממצמץ, מתמתח, שולח היד
לא רואה, לא מרגיש, אין איתי אף אחד

אך בלילות זה חוזר, זה מציף ופוגע
בים זכרונות שוב מרגיש, וטובע
ולפעמים נשבר ומציץ בחטף,
עכשיו כשאת רק עוד תמונה על מדף

יש ימים שנזכר בטיול על החוף
ברפרוף השפתיים, באותו המחשוף
ביד שמושטת מתי שנדרש
בבדידות מאוחדת, בזוג מקודש

יש ימים שהכעס לעצב הופך
הבטן, הראש, גם הלב מתהפך
מקיץ לקיץ, עוד סתיו, עוד עונה,
כל שנשאר - רק תמונה ישנה

כותב ומוחק וכותב וזורק
מתחבר לעצמי ומיד מתנתק

ובלילות מתעורר, כמו אבן שוקע
בים רגשות רק צף ומתגעגע
במקום שוב לכעוס, מרגיש כשותף
עכשיו כשאת רק עוד תמונה על מדף

יש ימים שבהם העיניים סגורות
אך בכל זאת ניתן כמו בסרט לראות
מה היה, מה קרה, מה נשמע, מה נגמר
במקום בהווה, לחיות בעבר

יש ימים שהצד במיטה כבר לא חם
אולי לא היו הדברים מעולם -
לא רגש, לא גוף, לא טפטוף אהבה,
לא חום, לא בת-קול. אולי רק תמונה