שירים

בראשית ברא

וביום הראשון ויהי אור
ומילה ועוד מילה
בוראת עולם
ומצולות
ויהי מבדיל בין יבשה למים...

חייתו ארץ
ועוף השמיים.

ובחופו של הים האחרון
בעד חלון המגדלור
משורר זקן
מסיים לכתוב
אות תמה אחת
במסכת שיריו
לפתע
כבה נרו
חושך ותוהו
עוטפים
ורוח חרישית
מכבה זיק
תקווה אנושית.

רוח סערה גלי ים
האדמה רועדת
משקשקת תבל ומלואה
רעמי פגזים
וגלי הדף
מקצה עולם ועד קצהו
ותופת
וקול שופר
וכל דאלים גבר.

ואז שקט
דממה דקה
פתע להבה זעירה נדלקת
מנר בודד
ומילה נאמרת
ואות חדשה נכתבת
ושוב שמש
נקייה מחטא ועוון
ויהי אור כביום הראשון.

תגובות

אודי גלבמן / מעין מסכת של ויהי אור / 20/11/2017 04:34
גלי צבי-ויס / ויהי אור כביום הראשון / 20/11/2017 06:56
גליה אזולאי / באו האותיות לשבת בחיק / 21/11/2017 00:07