הַקּוֹל שֶׁלָּךְ

יֵשׁ לָךְ קוֹל פַּעֲמוֹנִים
וְזוֹ אֵינָהּ אפילו הַשְׁאָלָה,
עִם צְלִיל כָּל כָּך  נִפְלָא
בְּלִי לַחַן וּבְלִי נִיגוּנִים.

יֵשׁ לָךְ קוֹל חָבוּי עָמוֹק בִּפְנִים                 
יֵשׁ  בּוֹ    נְשָׁמָה וְאַהֲבָה גְּדוֹלָה,               
תָּמִיד תִּהְיִי לִי רִאשׁוֹנָה שֶבְּקוֹלַה   
שָׁמַעְתִּי אֶת הַיֹּופִי בַּצְּלִילִים.          

בְּעוֹד שָׁנִים רַבּוֹת  יוֹדַעַת אַתְּ 
אֶשְׁמַע  רַק אֶת  הַקּוֹל  הַטּוֹב
וְאַתְּ כְּבָר בַּת מֵאָה כִמְעַט

לָנֶצַח  לֹא אֶחְדָּל  לִכְתוֹב
אוֹתוֹ הַצְּלִיל הַנְּשָׁמָה  וְהַמָבַּט
שְבְּעֵינָיִך. אוֹתוֹ יָדַעְתִּי לְאֱהוֹב.