|
והנה הלך ינקי ברחובה של עיר על מנת לקנות שמן צנונות ללפת את לחם העוני של ימי הפסח, היו אלו הימים ששכנו בין פסח לפסח האחרון וחודש לאחר שפוטר מישיבת הרב ירחמיאל במצוותו של ההוא טמיר ונעלם דריידל.
אך בעודו עובר את הכיכר החרדית והנה ראה מחזה אימים של קבוצת חרדים הלבושים בשטריימל עבות ובחלוק משי זהב של חג הפסח והם משבשים את התנועה ומונעים מבעד הרכבים לנוע בדרך היוצאת. והנה חש כי צעקו משהו הדומה ל"כיפאק!!!"
בתחילה חשב שהכיפק היי הזה נועד לרומם לעלה ולקלס את חג הפסח אך לאחר שראה את החסידים הללו בורחים מהכיכר הבין כי זה אינו עניין של מה בכך.
"מה הם צעקו שם?" שאל את אחד החסידים הבורחים
"גיוואלד!" אמר החסיד ועוד הספיק לברוח , הדבר היה נראה כאילו הם מפחדים מן הפחד ולא מן השוטרים אשר נסוגו מן השכונה החרדית.
שתי נשים החלו לרוץ וקבוצה גדולה של מאה חסידים רצו אחריהן, וינקי חש כאילו הוא במחזה סוריאליסטי, את הדרך חזרה לא יכל לעשות משום שהייתה חסומה בפחי זבל רבים מספור עד כי כל הג´יפה הקטלנית הסמי רדיואקטיבית מעלת ריח פתחי השאול,נערמה בציבורין ציבורין על פני הכביש.והנה נערם גם חמץ ולחם שנחו בפח האשפה עוד מימי הפסח ובכך עברו חסידים אלו על "בל יראה ובל ימצא". הוא עבר על פני הקירות של השכונה המכוסין בפשקווילין וידע אל נכון מהי סיבת ההפגנה. הייתה זו הפגנה נוספת ומחאת על כך שכביש חוצה ישראל הגיע אל רמות מנשה והחל לפגוע בשירת השחרור הנודד, הקקיה המזמרת ועורב הבר וכן במים הזורמים של נחל דליה ונחל השופט וכל מיני נחלים שהלכו והוליכו את מימהם אל אמות המים של קיסריה, הם צרחו "שימרו על איכות הסביבה!" "אל תפגעו בירוק!" ונשאו עמם שם של ארגון פיקטיבי "הירוקים בשחור" כמו כן זעמו במיוחד על כוכב הרוק ג´ימי פפראצ´י הציוני נחת בארץ ועמד להעביר מופע על גדות הירקון, דבר שהיה כרוך במיטב חידושי הטכנולוגיה הציונית, בהטפות למען תרומות לקופת הקרן הקיימת לישראל וכולי וכולי ועל כך חשבו החסידים של הירוקים בשחור לעשות את ההפגנה למען האקשן (אעקש"ן בלשונם)ולא לוותר במאום ובכך להתעמת עם השוטרים.
ינקי נתקע מבלי יכולת לצאת מן השכונה, השעה הייתה כבר מאוחרת והצירים היו חסומים, הוא משמש בכיסו ,הוא משמש בכיס מכנסיו וגילה לפתע את מפתחות המשרד של גערשן מישיבת הרב ירחמיאל, ואז נזכר כי בחג פסח לא עובדים שם, הוא נזכר כי בחדר השני יש מיטה עלובה ורפושה ושם יוכל לישון עד אור הבוקר ואז בתקווה שהצירים יפתחו, יוכל לצאת מן השכונה.
והנה ניגש באישון ליל לישיבה החשוכה והנטושה מתלמידים, טיפש על המנגרובות והמטפסים שמילאו את הגדר, זינק ופתח הדלת אל חדר המיטה ושם הניח את ראשו וישן על אף המזרון המוכתם והסדין המלא בריח סקביאס.הוא לא שם לב כי על הדלת נתלתה מודעה קטנה "חמץ".
ושנתו של דריידל נדדה, תיקון חצות הוא כבר עשה בריש גלי, אז לפשוטו של ליל הוא ישב ללמוד ריטב"א ופוסקים מול החלון הצופה אל משרדו של גערשן, אך עקב שמיעתו המעולה, חש רחשושים ומלמולים, בתחילה חשב כי אשתו ציפקה מדברת או נוחרת מתוך שנתה, אך ברגע שני נזכר כי היא עברה ניתוח סינוסים ומאז אינה נוחרת.
הוא קם עם עששית וחלוק לילה ורוד, שם את מצנפת הבד על ראשו וניגש למשרד, ינקי שכח לנעול את המשרד ודריידל נכנס ללא פגע,
הוא ראה דמות אלמונית הרובצת על המיטה וממלמלת מתוך שנתה "גיוואלד גיוואלד!"
דריידל נרתע אחורה, סגר את הדלת ואמר:
"מי זה? מה החמייץ מחפייש ? הרי עשיתי חיפוש חמייץ לפני שבעה ימים!
הוא חשב לרגע ואז להפתעתו הגיע למסקנה:
"עוייכר ישרואל! זה השייגץ מברדיצ´ב!!!"
אחר כך הלך בעדינות לחדר המחסן והוציא משם אלת בייסבול אשר הוחרמה בשנת תרת"ח מבחור יהודי אמריקאי בשם בוב סקנדלסון (שגורש בבושת פנים מישיבת הרב ירחמיאל), הוא פרץ אל החדר כרוח סערה, העיר את ינקי ואמר:
"מחבייל, פורץ! מה אתה עושה כאן יא קלוץ!"
"זה אני ינקי!" אמר ינקי שקם בבעתה וראה את הדמות הקמאית שהפתיעה אותו "אני עבדתי כאן שנתיים!"
"אז באת לגנוב, יש כאן דולרים טובים, צ´קים וניירות ערך בשווי של מאה אלף שקלים!"סינן דריידל מבין פיו כשהוא מגלה את צפונות המשרד.
"הייתה הפגנה, של נטורי קרתא והירוקים בשחור.הם חסמו את כל הכבישים ולא היה לי איפה לישון!"
"אני יודע שהייתה הפגנה, אבל אתה בחרת בדיוק במקום הנכון, אחרי שזרקתי אותך"
ואז דריידל תפס תנופה באלת הבייסבול ועמד להנחית אותה, אך ינקי צרח "גוועלד!" תפס באלה, זרק אותה ונמלט מעבר לשער, דריידל לא יצא פראייר וצרח:
"עוד תשלם ביוקר! אני יחסייל אותך"
אופניים נטושות עמדו במשרד, דריידל רכב עליהן,דיווש ורדף אחרי ינקי הרץ רגלית:
"עוד יש לי כוייח מהרכיבה שרכבתי בין אלנבי לשכונת מחלול! מירוץ אלנבי מחלול"!
ינקי רץ והתנשם ודריידל רכב אחריו, ושוב רגליו של ינקי הובילו אותו אל מקום ההפגנה, עדיין פחים בערו וג´יפה הייתה פזורה, נטורי קרתא שרו ורקדו והתגרו בשוטרים:
"מרבה כביש–את הטבע מבאיש
מרבה כפירה –מרבה רע
מרבה מדינה-מרבה צינה"
ינקי רץ ורץ כשהוא נזהר לא להחליק על כל המרעין בישין שהיו פזורין על הרצפה וראה את דריידל הרוכב אחריו באופניים הענתיקה, לדריידל זה היה קל מפני שהדרך עברה בירידה. אך הנה איתרע מזלו של דריידל ואחד הגלגלים התחלק על שכבה עבה של טיטולים והאופניים נתקע בפח הגדול , דריידל הרגיש שהוא מעופף ברקיע השביעי, אך הנה חש שיד איתנה תפסה אותו:היה זה השוטר שטסרמן הגברתן, הוא תפס את דריידל בדש בגדו כאשר יתפוס תפוח עץ מעץ האגבות שבין שכם לעדולם, שטסרמן לא התבלבל והכניס אותו לניידת כשהוא מסנן:
"קופץ על שוטרים? מה אתה טרזן?"
,דריידל ניסה למחות:
"אני נראה לך טערזן? הוא בקויישי לבוש ואני לבוש כמו בנאדם, הוא מחסייל אריות וחאייס ואני מחסייל פושעים ושקוצים! תתפסו את הפושע האמיתי, זה ינקי, אני רק מנעתי פריצה ורק החלקתי על קאקן!"
הוא הצביע על ינקי שהלך והתרחק.
שוב ניסה לקבל מהשוטר את הפרטים אך הוא הועלה על הזינזנה ישר לבית המעצר בתחנת אבו זבאביר.
ינקי ראה כי השוטר תפס את דריידל ורווח לו, אלא שאת הלילה העביר בשינה על ספסל בשדרה משמימה.
ובבוקרו של יום התעוררה ציפקה, אישתו של דריידל ולא ידעה מעצמה כי דריידל נעלם, והנה התקשרו מהמשטרה וביקשו אותה לסור לתחנה על מנת לשחרר את דריידל בערבות:
"ומה הוא עשה?"
"קפץ על שוטרים הפך פחים, השתתף בהפגנה של נטורי קרתא!"
"אתה בטוח שזה אותו דריידל שלי?"
"כן" אמר הקול מן הצד השני "זה אותו דריידל קשישא"
"אוי אוי, הוא בן תשעים אבל עדיין חושב שהוא בן תשע!"
כל הזכויות על היצירה הירוקים בשחור שייכות למחבר/ת היצירה . |
