חורף חסר

ענפים עירומים בחורף שבור

בוכים עליהם החסרים

קיסר הקור מנצח

המדרכות דומעות בדידות

הגשם מכה, כמו תפילה חסרה

הגשם, חודר כמו רומח מבעד למעיל

כמו הקור הנורא עת הלכת

אני בגבי אל הרוח

עלי כותרת כואבים מרמס רגליי

ריח וורדים מחליק במורד

בואכה שער

מנעוליו רוקדים

מסרבים להיפתח

סרת מעלי

כמו אמרת,

לך לך מארץ אהבתי

אל ארץ צייה וכאב

והארץ חסרת מלאכים

מבכה מרחוק מות אהבתך

אני לבוש פרידה

ואת- כמו כבר לא נודעת.