לחן לילה

לַחַן לַיְלָה

נסים  פרנקו

עַל סַפְסָל צִיבּוּרִי יָשָׁן

בְּסִמְטָה קְטַנָּה רְטוּבָּה

לַחַן עָרֵב חוֹדֵר אֲפֵלָה

וּפָנָיו אֶל חַלּוֹנָהּ הַמּוּגָף

צְלִילֵי מֵיתָרֵי בּוּזוּקִי נְעִימִים

בְּבִיטּוּי מִשְּׁאָלָת-לֵב נֶאֱנַחַת

פָּנָס הָרְחוֹב הָאַחֲרוֹן כָּבָה

וְהַיָּד, אֶת בְּדָל הַסִּיגַרְיָה זוֹנַחַת

קוֹל הַבַּס הֶעָגוּם בּוֹקֵעַ לְאַט

נִשָּׂא אֶל חַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים

וּפֹה וַשָׁם, וִילוֹן אָטוּם מוּסָט

זוּגוֹת מְאַחֲרִים, לְזָמְזֵם נוֹטִים

לֵב מְאוֹהָב מְיוּסָר שָׁקוּעַ בִּמְרוֹרוֹ

זֶה הַזֶּמֶר שֶׁשִּׁלֵּב אוֹתָם יַחְדָּיו

מַזְכִּיר בִּכְאֵב עֲרְבֵי עֲבָרוֹ, אָז

בָּעֵת הַהִיא, בֶּהֱיוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹתָיו.

לַחַן שֶׁל לַיְלָה, נִקְטַע בְּאִבּוֹ!

"פִּתְחִי חַלּוֹנֵךְ, נְסִיכָה אֲהוּבָה שֶׁלִּי"

מְסַיֵּם הַשִּׁיר הַמְּייַבֵּב מִילּוֹתָיו

הָבּוּזוּקִי נִכְנָע, וְשָׁלַח מַנְעֲמָיו

אֶל הַחַלּוֹן הַמּוּגָף מֵעָלָיו.

אָז, קוֹל אִישָׁה מְנוּמְנָם קָרַע אֶת הָאֲפֵלָה הַסְּמִיכָה

"הִיא אֵינָהּ גָּרָה כָּאן יוֹתֵר – חִכְּתָה לְךָ וְהָלְכָה."

הוּלְטוּ פָּנָיו בְּיָדָיו, וְהָבּוּזוּקִי ? פָּקְעוּ מֵיתָרָיו.