הירהורים- מחזיר זיכרונות אבודים

מצאתי אותך,

והרי לעולם לא איבדתי אותך

כמו ריח האורנים בשערך

בעירום יערות ירושלים

מכוסים בחיוכים ודמעות

ו- קר

ברחובות הפרא  נהמה מאיימת

הפנסים הזנוחים לבשו יתמות

האור רעב אהבה

ואת  חלון  , ריק מנחמה

האוויר מבוסם מעלבונות פרידה

המסכות כמו התביישו והוסרו

רוח פתאום פרועה סערה מצפון

פתחה שער לרעה

מהדרום דווקא עלתה קטורת

הרי ירושלים שלחו נחמה

מנחים אל הדרך הטובה

אלי תאוות התמימות הדומעת

מנשקים את הלילה לפרידה

מחר יעלה יום חדש

את כבר לא כאן

רק הזיכרונות, כריח עשן נמוג

כמו נצלבתי אל עמוד הקלון של הזיכרון.