פרי שירה

על קוץ ודרדר לא אכביר במילים
כי דמו הם לזיפי פני 
ובהביטי אל מול משטח כסוף
רואה אני את האותיות בבגרותן

כבר הלבינו מחלפות ראשי 
וגם מילים רופטו מכובד השנים
נפרמו הסימנים בקצותיהן 
עד כי גם קוצו של יוד דמה לקמט בשפתיי

ועל עיני זוג זגוגיות 
מן אבו-ארבע שכזה
אך בזכותן מכפיל אני ראייתי 
עד כי מתמזגים המשפטים לכדי
תזקיק קוהרנטי

ואם אני בוחל באמצעים
נושא אני את העולם והיפוכו 
מקלף מאחורי הדוקרנות
אשר היו לי כצבר 
פרי שירה מתוק