יהלום

יהלום

פקודה קשה בשפה זרה

הוראה ניתנה

ברחבה להתאסף

והיא ידעה -

סבתא שלי הבינה,

זה המשלוח למחנה

שאמרו שמשם לא חוזרים.

הביטה בכל שמשאירה מאחור

ויהלום אחד מלוטש לקחה

ובלעה

חשבה שיתן לה קצת חיים

אם תמכור אותו שם במחנה

לגרמנים.

אחר כך במחנה

התאפקה מלעשות את צרכיה במחראה

בלילה בהסתר יצאה

ומאחרי בלוק מספר חמש

בפינה אפלה - חירבנה*.

אחר-כך בתוך החרה* חיפשה יהלום

שאולי יתן לה קצת חיים

אם תמכור אותו לגרמנים.

בקדחנות לשה את שמגופה יצא

כמו היה זה בצק לחלה של שבת

ולא מצאה,

עובדה ידועה היא -

בחרה אין יהלומים.

שנים הריח רדף אחריה

נדבק בה,

גם עם שָאנֶל 5

לא הצליחה לשטוף אותו

מאצבעותיה.

כשחיבקה אותי

דבק בי קצת מהריח הזה

ואני עדיין נושאת אותו

אתי.

*אני יודעת שזה לא פוליטיקל קורקט

לכתוב מילים כאלו בשיר

אבל... גם אוישויץ זו מילה גסה

סבתא סבא דוד ודודה,

שלחו תמונה לבן בפלסטינה

לפני המלחמה

סבא ודודה ודוד נעלמו לי שם

רק סבתא באה אלי עם מספר כחול על היד

ואני ציירתי לי אותם