הַחֵיק הַחוֹבֵק 

                              נסים  פרנקו

שׁוֹהֶה, וּסְבִיבִי מַצָּב לֹא יַצִּיב, נִמְצָא בְּעַל כָּרְחִי בֵּין כָּל הַדְּבָרִים הַתְּלוּיִים פּוֹגֵשׁ מִדֵּי פַּעַם עֲרָכִים רְמוּסִים, לֹא אַבִין  לֹא אֵדַע

דָּחוּי מִן הַהִיגָּיוֹן וְהַבִּינָה, בּוֹהֶה בַּחַיִּים הָעוֹבְרִים וְחָשׁ בַּשּׁוּלַיִם

הָרַכִּים, לֹא מְנַסֶּה לַעֲלוֹת עַל אֵם הַדֶּרֶךְ. נַחְשׁוֹל הַקִּדְמָה שׁוֹעֵט

וְזוֹרֵם בְּעוֹצְמָה בַּ מִּ דְ ר וֹ ן.

רוֹאֶה לְצִדֵּי הַדֶּרֶךְ אֶבֶן גְּדוֹלָה וְיַצִּיבָה,  וְיוֹשֵׁב.

מִכָּאן, לֹא יִגְרְרוּ אוֹתִי הָלְאָה  מִכָּאן אֶצְפֶּה בַּזְּרִימָה לֹא אֶשְׁתַּכְנֵעַ

וְלֹא אָשׁוּט גַּם לֹא אֶזְרוֹם כִּי טוֹב לִי הַשֶּׁקֶט טוֹבָה לִי הַנִּבְדָּלוּת

בְּאֵין חֲבֵרִים  בְּאֵין תְּלוּת.

קָרְאוּ לִי וְהִיסַּסְתִּי  רָמְזוּ לִי וְהִתְעַלַּמְתִּי, שָׁקוּעַ בְּתַרְדֵּמַת הָאֶגוֹ

עָייַפְתִּי מֶהֱיוֹת מְכוֹנָה אוֹ בּוֹרֶג מֵנִיעַ גַּלְגַּל מוֹבִיל אוֹ מֶרְכַּז הָרַדְיוּס.

מַשֶּׁהוּ נָטַע בִּי תְּחוּשָׁה שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהָזִיז אֶת מַה שֶּׁרָצִיתִי אָז נָעַלְתִּי

אַחֲרַי אֶת הַדֶּלֶת לְבַל אוּפְרַע... לְבַל אֶחְרַד.

שָׁם  מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת הַקֶּרֶת, מֵעֵבֶר לַכְרַךְ הַסּוֹאֵן  יֵשׁ פִּנָּה עֲבוּרִי

שָׁם מַמְתִּין חֵיק לֶאֱסוֹף אוֹתִי אֵלָיו שָׁם יֵשְׁנָה אַהֲבָה אֲמִתִּית

מוּלֶדֶת וְחוֹבֶקֶת... שָׁם הַאוֹשֶׁר בָּא לִפְנֵי הַמִּלִּים!!

אֵינִי חָפֵץ בְּדָבָר אֶלָּא לָחוּשׁ שֶׁיֵּשׁ לִי עֲדַיִן עֶרֶךְ בְּתוֹךְ כָּל הָעֲרָכִים

שֶׁהִכַּרְתִּי, וַאֲשֶׁר בַּיּוֹם יוֹם אֵינִי חָשׁ בְּקִיּוּמָם, רָמְסָה אוֹתָם הַקִּדְמָה

הַשּׁוֹחֶקֶת, הַתּוֹעָה הַזָּרָה.

עִידַּן הַקִּדְמָה בָּהּ לִיטּוּף, הוּא חֵטְא, נְשִׁיקָה הִיא פְּגִיעָה חֲמוּרָה בִּכְבוֹד

הַזּוּלַת, מַחְמָאָה, הִנָּהּ חֲדִירָה לִתְחוּמֵי הַפְּרָט, וְאֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת בַּכֵנוּת

הָרְאוּיָה לָהּ, גִּלּוּי רֶגֶשׁ הוּא דָּבָר מְגוּחָךְ, וְאָהֲבָה כֵּנָה, הִיא חוּלְשָׁה שֶׁאֵינָה

מְכוּבֶּדֶת בְזוּיָה. לָכֵן אֲבַקֵּשׁ וְאָתוּר בְּעִתּוֹתָיי אֶת הַפִּנָּה

עִם הַחֵיק הַחוֹבֵק הָאוֹהֵב...

שֶּׁהוּא רַק שֶׁלִּי.

***