היער הסבוך

הַיַּעַר הַסָבוּךְ לֹא הֶרְאָה קִצּוֹ

הָרָקִיעַ הַכֵּהֶה כְּבָר לֹא נִרְאָה מֵעַל

רַחַשׁ חִכּוּךְ הָאָמִירִים הֶעֱלִים אֶת הַצְּעָדִים

יִלְלוֹת הַתַּנִּים גָּבְרוּ וְהֶעֱבִירוּ גַּל כְּפוֹר

בְּגַבּוֹ הַקָמּוּר שֶׁל הַהֵלֶךְ

וְאָז נִשְׁמְעָה הַיְּרִייָּה

וְהַכֹּל קָפָא!

דִּמְמַת מָוֶּת פָּקְדָה אֶת

חֵלֶק הַיַּעַר הַמֶּרְכָּזִי בּוֹ צָעַד

הַגֶּבֶר הַשָּׁחוּחַ אֲשֶׁר שָׁכַב

לְלֹא נִיעַ עַל מַצָּע הֶעָלִים הַיָּבֵשׁ

הוּא צָנַח בְּמֶרְחָק לֹא רָב מִן הַבִּקְתָּה

אֲשֶׁר בָּהּ הִמְתִּינוּ לוֹ אִשְׁתּוֹ וּבִתּוֹ.

זֶה הָיָה נִיסְיוֹנוֹ הַשְּׁלִישִׁי לְהִימָּלֵט מִן הַשְּׁבִי אַךְ

גַּם הַפַּעַם שׁוֹבָיו הִשִׂיגוּהוּ וַאֲפִילוּ

לֹא הִסְפִּיק לְגַלּוֹת לְאִשְׁתּוֹ הֵיכָן קָבַר אֶת

שַׂק אוֹצָרוֹ אֲשֶׁר קִבֵּץ לְמִחְיָיתָם.

וְהַיַּעַר שָׁב לִרְחַשָׁיו הַלֵּילִיִּים.

תוֹךְ זְמַן קָצַר הָיוּ הַתַּנִּים מֵעַל גְוִּיָּתוֹ הַחַמָּה

הָיוּ כַמָּה יְרִיּוֹת נוֹסָפוֹת וְאַף הַתַּנִּים שָׁכְבוּ לְיַדוֹ.

מִסְפָּר עִיטִים עָטוּ עַל הַגְּוִיּוֹת בְּנִיצָּחוֹן.

וּבְלֵיל הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא נִשְׁמְעָה זַעֲקָתָם

הַמָּרָה שֶׁל הַאֵם וְהַבַּת

                                אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה.                   נסים  פרנקו