פוסטים
טור 3- אז מה, גמרנו? (ברכה לשנה החדשה)
א.
כמו בכל בוקר, גם הפעם התעוררתי. אבל השונה הוא, שאווירה שונה הייתה באוויר, מרחפת לה טיפין-טיפין. פתחתי את 'וואלה' וראיתי שסדני קיבלה את השנה החדשה עם זקוקים ופיצוצים. אכן, לא טעיתם, הנה חלפה לה שנה אזרחית נוספת- שנת 2005, וכבר אנו מתכבדים בשנה החדשה, הבאה עלינו לטובה, שנת 2006. אבל לא נמנעתי, ונאלצתי לסכם כמו כולם, את השנה החולפת. אחרי הכל, איך ניתן לפתוח שנה חדשה, מבלי לסכם את העליות והמורדות בשנה החולפת, הא?!
ב.
מיותר לציין שהסילבסטר, השם המעוות הזה שנתנו ליום מיוחד כל-כך, מסמל סמל אנטי-יהודי ואף רחוק מן היהדות. עם זאת, כאן המנטליות הישראלית שלנו משתלטת עלינו. אין מה לומר, אנחנו אומה שאוהבת לשמוח, ואין בכך דבר פסול. ובזאת מילאתי את חובתי למשרד החינוך ומשרדי הדת למיניהם. ועתה, נעבור לסיכום השנתי.
ג.
אז כמו בכל סיכום, החלטתי לחלק את השנה החולפת לכמה מדדים ומישורים: מישור מדיני, כלכלי-חברתי והפתעה. כן, כן, הפתעה.
מבחינת המישור המדיני, אני אחזור על מה שקורה לנו כמעט בכל שנה. פיגועים. אכן דבר מצער ולא נעים, אבל מי אני שאתווכח עם עברי לידר, שאומר: "ניסים תשמע, תהיה מלחמה"?! כך או כך, אנחנו חיים אמנם במציאות נהדרת, ויש לנו ארץ-נהדרת, אבל כמו הדברים הנהדרים שיש בה, יש בה ובסביבותיה גם לא מעט רע. ערבים וחוליות מחבלים הם רק כמה דוגמאות. וכרגיל, הקונפליקט הערבי-ישראלי, קונפליקט כה היסטורי, ממשיך. פיגוע פה, חיסול ממוקד שם. כרגיל. אך מה שהפתיע את כולנו, אני משער, בזירה המדינית, היא הקמת המפלגה החדשה של שרון, "קדימה". לא ידוע מה עתידה, אבל לבטח נשמע עליה עוד הרבה. שאר הדברים, הם סתם שטויות במיץ.
מבחינת המישור הכלכלי-חברתי לא היה הרבה חדש. למעשה, זה מישור יבש כ"כ, שקשה לי לציין שם של אדם שדווקא יחבור איתך לשיחה מעניינת אודותיו (חוץ מביבי, כמובן). כרגיל היו לנו עניים, רפורמות לא-יוצלחות, גיבורים שנקברו עמוק באדמה. כמו במישור המדיני- כרגיל. נראה שזה לא נושא מי-יודע-מה מעניין, אבל משום-מה, דווקא עכשיו החלו הפוליטיקאים לגלות את התעניינותם בנושא הזה. נושא, שהוא נושא כאוב מאוד, למעשה. אבל כנראה שהוא כאוב רק לקראת הבחירות. מושגים, כמו 'כלכלת בחירות' יתחילו לצוץ, ואל תאמרו שלא הזהרתי אתכם. טורים שונים למיניהם, כמו זה של דרור פויר- עיתונאי וסופר- יתחילו לצוץ, בין אם כביקורת, ובין אם כפירסום נואש למפלגה כזו או אחרת. כך או כך, נאחל הצלחה לכל אותם הגיבורים המקומיים שעוד עתידים לצוץ לקראת השנה החדשה.
או! לפתע נזכרתי בדבר-מה מאוד חברתי דווקא. תכנית ההתנתקות. לא, אינני בא לבקר אותה, והאמינו לי שגם אין לי ממש כוח לפאר אותה. וזו בדיוק הסיבה שאני מייחס אותה למישור החברתי, למרות שהיה זה מהלך פוליטי גרידא. מרוב שכולנו התעסקנו בצדדים החיוביים והשליליים של התכנית, שכחנו כנראה, שאחרי הכל מדובר כאן בחיי אדם. אנשים כמוני וכמוכם. וזו בדיוק הסיבה שאני מעלה את חשיבותם ברגע זה. מה יכול להיות יותר טוב מהשנה החדשה, ע"מ להצטער על כך ששכחנו אותם, ולהזכיר להם, שלמרות הכל, אנחנו אוהבים אותם ומעריכים אותם נורא? כמובן שלא נשכח לציין את תודתנו לוויתורים הכאובים שהם נאלצו לחוות ולבצע.
ד.
ועכשיו, משהראיתי את כל האספקטים היבשים והעובדות הקיימות, נעבור להפתעה. זהו מישור חשוב מאוד, אולי אפילו יותר מכל אלו שמניתי עד-כה, אך לצערנו אנו שוכחים ממנו, ונזכרים בו רק בדקות האחרונות לחיינו (או לשנת 2005, כמו במצב הנוכחי). וזהו, מה אם לא, המישור האישי של כולנו.
אני מאמין שיותר מכל השטויות הללו שסובבות אותנו עם ההתנתקות ועם המהלכים המרתקים שמתבצעים בממשלת-ישראל בימים אלו, עלינו לזכור את הפיתוח האישי והמנטלי של כולנו. פעם, אדם חכם אמר לי, שמעכשיו מה שהולך להיות ממש באופנה זה האינטיליגנציה הריגשית. "הבעיה היא", הוא אומר, "שלא בדיוק הרבה אנשים שמים על זה משהו. אחר-כך, בדקות האחרונות לחייהם הם נזכרים בזה". אני מסכים עם המילים הללו.
כולנו ביצענו שינוי כלשהו בעל-כורחנו בחיינו בשנה האחרונה. שינוי, שלאו דווקא היה תלוי בכל השינויים החיצוניים שמתרחשים בימים אלו ממש. והבעיה היא, שכלל וכלל לא היינו מודעים לשינוי הזה, ולכן לא היה באפשרותנו לבצע אי-אילו מהלכים, ע"מ שנראה את חיינו כדבר יותר שמח, ע"מ שיהיו לנו חוויות אישיות רבות יותר לספר עליהן, ועל-מנת שנתפתח הן שיכלית והן גופנית.
ולכן, אני מאחל לכולם, שבשנה החדשה תוכלו להבדיל בין הטוב והרע, תדעו לומר מיהו התמים ומיהו הרשע. אבל הכי חשוב, שתצליחו לשלוט ביצרים שלכם, לשלוט בהתפתחות שלכם בכל תחום, ושתאפשרו את החופשיות שמגיעה לכם, ולא תשימו גבולות שימנעו אותה. זו לבטח תהא הצלחה פנומנלית, גם אם שרון יביא שלום.
ה.
ולכן, אם כבר עברנו לאיחולים, ברצוני לאחל לכולכם שנה חדשה, נקייה מכל השפעה בעבר, מוכנה לצבור חוויות וריגושים חדשים. שנה, שתתן לכולכם את ההצלחה לה ציפיתם וייחלתם. שתהיה זו שנה חדשה, מלאה באור, שמחה ואהבה.
אבל אני רוצה גם לומר, עתה משנותרו לשנה הנוכחית מספר שעות וחצי, מספר תודות. ברצוני לומר תודה ליאיר לפיד על הטורים המדהימים שלו, שתמיד נתנו לי השראה, וכמובן שגם ליהונתן גפן. אני יודע שאתם יריבים משהו, אבל ביום מיוחד שכזה, אני מאמין שלא ממש יפריע לכם אם אני אציין את שמותיכם יחד. והכי חשוב- ברצוני לומר תודה מאוד-מאוד-מאוד גדולה לכם, הקוראים שלי, שהביאוני עד-הלום. אמנם הספקתם לקרוא רק שני טורים שכתבתי, וזה השלישי, אבל אני מאמין שאט-אט הטורים יתחילו להצטבר. ולמרות הכל, תודה לכם שקראתם (מי מכם שקרא), ואני מודה גם לאלו שעוד עתידים לקרוא את שורותיי. שנה טובה חברים!!!
