אורחים נכבדים.

אורחים נכבדים.

מאת זיגי בר-אור 

הכל כבר חלמתי והנה הפתעה

מסתבר שטעיתי והנה ההוכחה.

בלילה בין רביעי וחמישי זה קרה

שעה שאני עוד באמצע השינה

כשטילים ומטוסים ברעש נורא

מתרוצצים על כל בתי השכונה,

לפתע דפיקה על הדלת נשמעה.

הסתכלתי בשעון והייתי מופתע

מי זה בשעה 3 לפני הזריחה

מעיז להפריע לי לחלום במיטה

אבל הסקרנות גם על זה גברה

פתחתי לאט הדלת אך רק טיפה

וכמעט התעלפתי, הם היו ארבעה:

אבו מאזן, ראש ממשלת פלסטין

יחיה סינוואר, מנהיג חמאס בעזה

חאפז אל אסד, ר. ממשלת סוריה

אחמד מדינג'אד, ר.ממשלת אירן

היות וחייכו הזמנתי אותם להיכנס,

נשארתי בפיג'מה וטלפנתי לביבי

שיבוא מהר וגם הוא בא בפיג'מה

מחזיק בשרלה, גם היא בפיג'מה.

הכנתי לכולם קפה חזק בלי סוכר,

והחלה שיחה מעניינת באנגלית

בנושא השלום האפשרי והרצוי.

ביבי הציע נוסח הסכם לחתימה

וכולם לפי התור התייחסו ארוכות,

רק אסד קפץ ואמר שצריך למהר

כי עוד מעט השמש תעלה ותאיר

ואינו רוצה שיראו אותו משתתף,

כולם חתמו על הסכם של שלום

הודו על האירוח ורק יצאו מהדלת

מיד מאות טילים ופצצות עלינו

ומרעש הזה התעוררתי מהחלום.

ההוכחה, שאין לבטוח באף מילה

וגם לא בהסכמים כתובים איתם.

בואי שרלה, נלך ונחזור לישון.