דובדבנים.

עונה הכי יפה בשנה
עונת הדובדבנים
נו, אלה, הקטנים האדומים,
המתוקים עם הגרעין.
 
נכון, יש גם לבנים
אבל הם קצת חמוצים,
איך שלא יהיה, השנה
ניסע לרמה כל המשפחה.
 
אומרים שהכל שם בחינם
ואיזה יהודי לא ייסע לשם
שאפשר משהו לקבל בלי לשלם
אפילו אם זה ייקח לו יום שלם ?
 
הכנו שקיות, דליים וארגזים,
ג'ריקן מים, סנדוויץ' וכובעים
וקדימה לרמה עוד בדמדומים,
שנהיה ראשונים לפני האחרים.
 
כי אומרים שאם חלילה מאחרים
לא יישאר דובדבן אחד על העצים,
עם ישראל מתנפל על המציאה
כי רק פעם בשנה יש את העונה.
 
בשער המטע היה שלט ענק:
"קטוף כמה שיותר ומהר
עד שלא תוכל לעבוד יותר,
את כל שקטפת תביא אלינו

"ואתה מקבל בחצי מחיר 1 קילו."
כל השאר הקיבוץ מוכר לתיירים
שבאו רק להסתכל ולא עובדים
והכסף מהמכירה נכנס לקיבוץ,
להם בימינו זה במיוחד מאד נחוץ.
 
איזה חוצפה, מה באנו לכאן
לעבוד בקטיף בשבילם בחינם ?
ולנו מוכרים קילו אחד בהנחה
 ועם זה נחזור הביתה בחזרה ?

זאת תהיה בושה איומה בפני השכנים
שיצחקו וגם לא הבאנו להם דובדבנים
ועוד יראו איך את האריזות מפרקים,
שהכל ריק, הדליים, השקיות והארגזים.
 
מעכשיו נקנה פשוט את הדובדבנים
פה בשוק, הם בזול ויותר מתוקים,
שהקיבוצניקים יקטפו להם בעצמם
ולפחות יעבדו כדי להרוויח לחמם.