ירושלים שלי

יְרוּשָלַיִם שֶלִי/עידית אורדן©  13/5/2018

יְרוּשָלַיִם שֶלִי,

אֵיזֶה שִיר אַשִיר לָךְ?

בְּאֵילוּ מִלִּים אַתָאֵר אוֹתָךְ?

לִכְבוֹד יוֹם חַגֵךְ, בָּמֶה אֲבַרְכֵךְ?

קְדוֹשָה אַתְ לְכָל הָעָמִים,

רַבִּים חוֹשְקִים  בָּךְ

וּמִיוֹפְיֵךְ וּמִזוֹהָרֵךְ נִפְעָמִים.

מְבַקְּשִים לִכְבּוֹש לִבֵּךְ.

 עִם הַזְרִיחָה  עֲטוּפָה אַת בְּאוֹר שֶל זָהָב,

וּבֵין הָעַרְבָּיִם בְּצִבְעֵי הַשְּקִיעָה  מַרְאֵך נִשְׂגָב.

פָּעֲמוֹנֵי הַכְּנֵסִיוֹת מְנַגְנִים לָךְ ,

בְּבָתֵי הַכְּנֶסֶת תְּפִילָה נוֹשְׂאִים לְעֶבְרֵךְ .

 אֶל מוּל הכּוֹתֶל הַנוֹתַר מִבֵּית מִּקְדָשֵךְ

הֲמוֹנִים יִתְפָּלְלוּ, יָשִירוּ וְיַעֲלְזוּ  לִכְבוֹדֵךְ.

בְּרֶגֶש וּבְיִרְאָה יִטְמְנוּ בֵּין סִדְקֵי כָּתְלֵךְ  פֶּתֶק

שֶיָבוֹא הַשָּלוֹם וְחַיָיל לֹא יֹאחַז  עוֹד בְּיָדוֹ נֶשֶק .

 בָּאָה הָעֵת בָּךְ יִשְׂרְרוּ הַשֶּקֶט וְהַשָלְוָה

זֹאת בְּלִבִּי תְּפִילָה וְתִקְוָה.

הֱיִי אַת עִיר מְאַחֶדֶת

וְכָל אֶחָד יִמְצָא בָּךְ אֶת פִּינָתוֹ הַמְּיוּחֶדֶת.

 יְרוּשָלַיִם שֶלִי, כשאֶחְשוֹב עָלַיִךְ

אֶזָכֵר באֲוִיר הַצַּחַ עַל הַרַרַיִךְ,

הַצְּבָעִים וְהַנִּחוֹחוֹת בְּרָחֲבָיִךְ מִתְפַּזְרִים

חוּשַי אוֹתָם בְּתוֹכִי אוֹצְרִים.

יְרוּשָלַיִם שֶלִי, מָה עוֹד אֲבָרְכֵךְ בְּיוֹם חַגֵךְ?  

שֶיִתְגָשֵּם הַחַלוֹם

שאַת ,עִירֶנוּ הַיְּקָרָה, תְּהִי  הַמָּקוֹם

בּוֹ יִפַּגְשוּ  בִּיְדִידוּת  וּבְאַהֲבָה עַמִים וְדַתוֹת.

יְרוּשָלַיִם שֶלִי אַת אַחַת וִיְחִידָה

הַזִּיקָה אֵלָיִךְ מִכָּל הָעוֹלָם- עַל יִחוּדֵךְ  מְעִידָה.