דו-קרב

א.

כמו נרצח החסד האחרון

עינות הנשמות הטובות באש

מעל האגם מתמר ערפל כתכריכים

ים של פלדה שולח אדוות רע

מקסם הוד הרשע בוקע צהרי יום

עפיפוני חדווה הפכו שליחי רשע

ארץ פצועה בוכה שדותיה

כמו עקיצת עקרב בעלטה, מכאיבה יותר

מבקש את סליחת הפרחים הערופים

מבכה את יונק הדבש המת

את הדבורים שחזרו חפויי ראש

עגלתי מתרחקת, ריקה מגעגועים

כמו איבדו הצבאים דרכם, למים חיים

מכים זה בזה, חסרי חלומות

דמים נישאים בשקיעת ערביים

הקור צובט בלבבות הכמהים

ב.

דומה כי השטן ירד העירה

כמו במערבון נדוש

חגור רע

חוצה את השדות

פעמוני אבל השמיעו קולם

הרע והרע  והרע

נרות שחורים בערו על בקבוקי רום ריקים

הכאוס היה בכול

דלתות העץ נטרקו ברוח

כמו המו אסון אופליה

להיות ולא להיות

השטן בעיר

היה זה אור צח של צהריים

נורה מראש  האסם השרוף

כדורים של "תקווה

נפל שדוד- זה השטן

*מי שמציב מראה, בסוף יראה בה את פניו