חיים חפר

 חיים חפר 

כשאני מביט בכחולותיו
אינני יכול שלא לזמר את שיריו.

חיוכו החצוי כבר מסגיר
את שנותיו שאינו מנסה להסתיר,

ועדיין מונח על הכן
השיר שגמר לכתוב מזמן.

כך היו חולפות השנים
ועברו בשדותיו כבר אלפי לחנים.
ועודנו מונח על הסף
האחד שאליו הוא נכסף.

כשעבר מתמזג עם עתיד,
כשחבר מתהלך עם ידיד,
וכשהלך צמא במדבר,
וגם כאשר דבר לא נותר.

עדיין מונח על הכן
השיר שגמר כבר מזמן.

כך היו חולפות השנים
ועברו בשדותיו כבר אלפי לחנים.
ועודנו מונח על הסף
האחד שאליו הוא נכסף.

                                                       
נכתב בעקבות תמונה שלי עם חיים חפר.