משורר

     משורר

משורר הוא סכום הוויותיו
כובל את הזמן לצרכיו האגואיסטים
מחדד הוא את חושיו 
כי זו נשמת אפו .

משורר מלחש את כאביו במאגיה
לוכד ביתדות מילים שנשתמרו 
על שפת ניר נתפסות הן לזוטות
מקפלות את שארית התום עם 
דם יזע ודמעות

משורר מקסים את מילותיו
כמו עכברים אחרי חליל 
גם המלין ידע זאת כבר מזמן
שהטירוף הזה בא עם תג מחיר

המשפטים נכתבים על דף נגוע
נטמעות לעד בזירת התגוששות
בה הקרב הוא מערב פרוע
נלחם עם אותיות עד להתממשות

וכמו יעקב שהתגושש עם מלאכים
ברור כי שמו איננו שמו 
מפני שלא נולד לשמו

הוא חותם לעד בשתיקותיו את השירים
קעקוע של תבנית קפואה ,
קליק של מצלמה או שמא עט
מצאו את התכלית