שיר לי, כאב

שִׁיר לִי, כְאֵב

נסים   פרנקו

שִׁיר לִי כְאֵב

עַל דְּבָרִים שֶׁהֶחְמַצְתִּי

עַל שָׁנִים שֶׁאִבַּדְתִּי

עַל אֲהָבוֹת בָּהֶן הִתְבָּדֵיתִי

שִׁיר לִי דְּאֵבִי

אַל תֶּחְדַּל לְהַזְכִּיר לִי

אֶל מַה שָׁאַפְתִּי, וְעַל זֶה שֶׁנֶּחְפַּזְתִּי

שִׁיר לִי בְּאוֹקְטָבוֹת צוֹרְמוֹת

עַל הָצְלַחוֹתַיי הַמְרוּמוֹת

עַל רְגָעִים שֶׁהָיוּ יַדַי מוּרָמוֹת

שִׁיר לִי כְאֵב עַל מַה שֶׁהֵעַזְתִּי

עַל מַה שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב וְדוֹאֵב

רַק לֹא עַל מַה שֶׁאֲנִי אוֹהֵב

וְגַם לֹא עַל מַה שֶׁאֶתְאַּכְזֵב

שִׁיר לִי תֵּאוֹמִי – בִּשְׁנֵינוּ מוּמִי

עַל אֶתְמוֹל הָרָחוֹק שֶׁאֵין לִמְחוֹק

עַל עָבָר מִזְדַּקֵּן וְעַל הוֹוֶּה מְשׁוּלַל

שִׁיר לִי כְאֵב עַל אַהֲבַת חַיַּי הַמֵּתָה

שִׁיר וְאַל תֶּחְדַּל מִגֶּבֶר אוּמְלַל

בְּתוֹךְ שִׁירִי הַכּוֹאֵב אֲנִי טָמוּן

שִׁיר לִי כְאֵב, רַק בְּךָ

יֵשׁ בִּי אֵמוּן.