אֲדָמָה

נסים  פרנקו

נוֹשֵׂאת אֶתְכֶם בְּגָּאֲוָּה

אֲנִי אַדְמַתְכֶם

לְשָׁלוֹם אֲנִי מִתְאַוָּה

אוֹהֶבֶת אֶתְכֶם

אַתֶּם מְיַפִּים אֶת פָּנַי

אֶתֵּן אֶת כוּלִי

לְעִתִּים קוֹדְרִים הֵם שָׁמַי

מְשַׁנִּים גְּבוּלִי...

בַּת אַלְפַּיִם וְעוֹד אֶלֶף

                                                        אוֹהַב מִלִּבִּי

אֶהֱיֶה כָאן בְּלֹא הֶרֶף

כִּי שׁוֹמְרִים סְבִיבִי

חוֹבֶקֶת אֶתְכֶם אֶל חֵיקִּי

מִבָּר וּמִפְּנִים

וְאַתֶּם אוֹתִי מְנַשְּׁקִים

עַל כָּל הַפָּנִים

מִלְחָמוֹת אֵינִי אוֹהֶבֶת

שָׁלוֹם הוּא סִמְלִי

בְּאַהֲבָה מְדוֹבֶבֶת

אֶת שֶׁקֶט גְּבוּלִי

הָרוּחַ מְנַשֶׁבֶת עַל פָּנַי

בֵּין גֵּיאָיוֹת לְעַלְוּוֹת הָאִילָן

בִּלְטִיפוֹת וּסְעָרוֹת הִיא מֵעָלַי

בֵּין יוֹם בָהִיר לְבֵין לַיִל מְעוּנָן

אֵינִי מַבְדִּילָה בֵּין יוֹם לְבֵין יֵּרַח

אַדִיף אֶת בּוֹשְׂמִי

מֵאַהֲבָה וָפֶרַח.