תרעומת

     תרעומת

מיתרים עזובים שוקדים על שמריי
תופחים בי טפח 
שכוסה בנימי היותי אסופת פחדי
ילקוט שתיקותי המדומות 
אזובת תהום ורעדה

תרעומת פשטה בי 
עד כי לא אוכל לנשום את צעדי
גם אם בדרכים ההן 
כבר השארתי חותמי 
אף כי חוטמי עקר בתפקודו
וניחוח זעמו של שדה קוצים 
המטיר בי זרע פורענות

כי מנקודת ציון תצא קריאה 
ודבר הים נשא גלים אל חוף מבטח
שמיים בוערים לאט 
את סוף ימם בהיפוך יוצרות
ואני מוצא בהם שלמות

מילים מילים רודפות להשיגני 
אין אני אוחז בן כבקרנות
רק משחרר קללה,חצי ברכה 
מבין שפתים נועזות

אצבע רושמת ומורה 
את שחור האכזבות על דף 
גמרה בי את ההלל