סיפורים

הפרחים לא צחקו


הפרחים לא צחקו עת הרוח

הרתה בגבעות החול מול הים

אוסרת כוח להיאחז עד-

יעבור זעם


כמו עת לא הבנתי אהבה

וראיתי בה, זריחה ועוד זריחה

ולא ידעתי כי  עיתים-

גם לשקיעה


כאש שחלפה בשלף חיינו

לא חומלת, לא עוצרת

ואני רציתי כל-כך, כל כך-

מים


מבקש להשעין ראשי

על השקע בינות

להיות חלק מגופך, לתת-

לפרחים לפרוח.

תגובות

עדינה-ו / הפרחים לא צחקו / 13/11/2018 13:03
גלי צבי-ויס / הרוח הרתה בגבעות / 27/08/2019 07:58