פעם, בגשם ראשון

ריסי העננים השתפלו אל האגם

פורקים דמעות של גשם ראשון

מנצחים  שמש מפהקת, עצלה ונכנעת

ריח ההדרים נישא באוויר

לובש עליצות על בשרנו החשוף

ואת,

שאלת,

הנלך לבנות את הים

והייתי לך גשר באדמה הרטובה

מתכתב עם רחש הגלים

מתנים אהבה, אהבה, אהבה

מצייר אותך, בצבעי ראשונים

אלוהים הוא לא פעם שדכן לבבות מתעלל

אספלט ובטון מכסים את שביל הדודאים

הפרדסים נעקרו

החוחיות גלו לבקעה רחוקה

ואפילו הנשר, נעלם

בליבי עדיין אור

אני עדיין מצייר אותך

בלילות ירח מלא, בגשם ראשון

גם עתה, אחר שנים הרבה

ידיי באש

מחפש אותך כשבט אבוד באמזונס

ואיני יודע

אם גם המכחול זוכר

ציפורים נודדות-

לא נושאות בחיקן, את הגביע הקדוש.