שתי מזוודות.

  שתי מזוודות.

מאת זיגי בר-אור 

אז זהו, בעוד רגע אני עוזב,

הנה אני את המזוודות אורז,

את דמעותייך לא אקח איתי

רק זיכרונות וכישלונות שלי.

אקח איתי שתי מזוודות,

אלה שעל הרצפה מונחות,

באחת אורז את הזיכרונות

ובשנייה את כל הכישלונות.

בקלות נכנסים הזיכרונות

את השנים היפות מזכירות,

אותם אשא בכל המקומות

הם עדיין יקרים לי עד מאד.

בקושי נכנסים הכישלונות

אך נשארו עוד כמה פינות,

מהרהר, נזכר ומוסיף עוד,

איתם לא רוצה יותר לחיות.

תסתכלי עליהן לפני שאעזוב,

תראי כמה כבד אותם לסחוב,

כי את בתוכם עם המכאוב,

אותם אשא בצאתי לרחוב.

אדאג שתהיה לי הזדמנות

 שזו עם הכישלונות תלך לאיבוד,

אתחיל אחרת, הכל מחדש,

לעולם שונה ללא פחד וחשש.

שמרי על עצמך והפסיקי לבכות,

זה לא סוף העולם ויש תקוות,

תתחילי גם את מחדש לחיות