בפאתי חלדי

בְּפַאֲתֵי חֶלְדִּי

נסים  פרנקו

הֵיכָן טָעִיתִי בְּאוֹרֶךְ הַמַּסְלוּל

בְּאֵילוּ קִבָּלְתִּי אֶת כָּל הַשְּׂרִיטוֹת

הַחִיפָּזוֹן לֹא הָיָה סָבִיר לֹא מוּסְבָּר

כְּבָר מְאוּחָר אַךְ לֹא מִתְחָרֵט עַל דָּבָר

רַק רָצִיתִי לָדַעַת כְּדֵי לְסַפֵּר אַחֲרַי מַדּוּעַ יֵשׁ רוֹב

הַמּוֹחִים כַף לָרוֹעַ וּמִתְעַלְּמִים בְּכָל מַצָּב מִן הַטּוֹב

כָּל הָאֲהָבוֹת שֶׁאָהַבְתִּי הִתְדָרְדֶרוּ לְאַכְזָבוֹת

וְכָל שֶׁיָּצַרְתִּי, גְּמוּלִי כְאַיִן הוּא, כְּמוֹ הוּא עִיֵּי חוֹרָבוֹת

אַךְ עוֹד טֶרֶם הוּבְרַר לִי מָה פִּשְׁרָן שֶׁל טָעוּיּוֹתַיי

וּבְכָל פַּעַם בִּקְצֵה הָדַף הַחִילוֹתִי לִסְפּוֹר אֶת שְׁעוֹתַיי

בָּהֶן נִיסִּיתִי לְאַרְגֵּן יוֹתֵר טוֹב אֶת סֵדֶר פֶּעֲמָיי וּשְׁאֵלוֹתַיי

וּכְשֶׁהַחָמָה עָלְתָה, מַהֵר מְאֹד הִגִּיעַ אוֹרָה לְתוּמוֹ, וְאַף תִּקְווֹתַי

כַּיּוֹם כְּבָר קָשֶׁה לִי לִיצוּר דְּבַר מָה עֶרְכִּי בְּיָדַי

לָאֲהָבוֹת וּלְרִינַּת הַחוֹמֶר אָמַרְתִּי דַּי

וְכָל עוֹד קַיָּם עֲדַיִן אוֹר בְּעֵינַי

אֵשֵׁב לְהַעֲנִיק עוֹנֶג לְקוֹרְאָי

אִם כִּי בִּכְתַב -

עַד יֹאמְרוּ

נוּ דַּי -

                                             מוּטָב.