ה ב ש ו ר ה - (לזכר נפטריי האיבה השבוע)

הַבְּשׂוֹרָה

(לְזִכְרָם שֶׁל נִפְטְרֵי הָאֵיבָה)

הוּא לָטַשׁ עֵינַייִם עֲצוּמוֹת

הַגַּל הֵרִים וְהִנְחִית הֵרִים וְהִנְחִית

הִכָּה בְּגַבּוֹ בְּפָנָיו בִּשְׁכֵמוֹתָיו

הוּא הִסְתַּחְרֵר וְזָעַק בְּאֵלֶם

פִּיו נִפְעָר וּמַיִם חָדְרוּ לִגְרוֹנוֹ

נִשְׁנַק, נֶחְנַק, וְנֶאֱנָק מָרָה

גּוּפוֹ נִצְפָּד וְנִזְרַק לָאֲדָמָה

וְהַגַּל שָׁטַף

עַד כִּי, נִמְשָׁךְ מַטָּה בְּשִׁבּוֹלֶת נוֹרָאָה

נִבְלַע בִּמְהִירוּת מְסַחְרֶרֶת

חוּשָׁיו עוּרְפֶּלוּ אֶל תּוֹךְ הַשְּׁחוֹר

עָצַם עֵינָיו בְּעוֹצְמָה וְ...

חָשׁ טַלְטֵלָה עַזָּה, "אַתָּה הוּא...

לֹא לֹא - כְּ... מֵמְ..."

לֹא דִּבֵּר – לֹא הִקְשִׁיב -  לֹא הֵנִיעַ...

וְלֹא נָע יוֹתֵר!

מֵאָחוֹר, נִשְׁמַע קוֹל עָמוּם

סִיַּמְנוּ כָּאן!

נָא לְהוֹדִיעַ לַמִּשְׁפָּחָה מִיָּד!

יְבָבָה... וְעוֹד אַחַת.../

נסים   פרנקו